קרן אור ושירן המקסימות...

אין לך מה להרגיש רע עם עצמך על כך שאת "נעלמת" לפעמים מבלי לומר דבר או לא מגיבה בזמנים.. אהיה כנה איתך- זאת תחושה שמלווה גם אותי כאשר איני נכנסת לכאן יום ביומו. אך אני מבינה מאיפה זה בא.. אני מבינה ומזדהה עם הצורך שלך גם לפסק זמן קצר מהדיבור וההתעסקות במחלה.. וזה לא שהפורום הזה חס וחלילה מצטייר לרעה..להיפך.. אבל את בטח יודעת שגם כשמדובר בתמיכה ובדיבורים על החלמה- עדיין, מעורבת כאן המחלה וקשה לנו עם זה.. אז תרגישי בנוח להיכנס לכאן כשתחפצי. גם אני אעשה כך.. עלינו להיות סלחניות עם עצמנו...ולהבין מאיפה זה מגיע.. <קרן אור, אני מקווה שאת לא מפרשת את דבריי בצורה שלילית ושהבנת את כוונתי..לא הייתי רוצה שתחשבי שיש לי דבר ולו אחד כנגד הפורום הזה..להיפך, הפורום הזה הוא אחד הדברים שמצליחים לשמור על שפיותי ברגעים קשים אלו של התמודדות והחלמה> אני מבינה את התסכול שלך בכך שדחו לך את הטיפול לתחילת פברואר..ואת הצורך העז שלך כבר להתחיל.. אבל רק עוד סבלנות <שאני יודעת שבטח כבר נגמרה לך> וזה יגיע.. עוד מעט כבר לא תהיי לבד בתוך הגיהנום הזה <וגם עכשיו את לא לבד מבחינתי..יש לך תמיד כאן אותנו לעזר> ויהיו אנשי מקצוע שיעזרו לך ביעילות רבה.. אין לי ספק בכך.. בקשר לדימוי הגוף- גם אני כעת לא מרוצה מהגוף שלי.. קשה לי עם המשקל הפתאומי הזה שהגוף סיגל לעצמו.. אבל אני ממשיכה קדימה למרות הכל ומתנסה גם בדברים חדשים.. אתמול הייתי באירוע והלך לי די טוב למרות כל הציפיות.. היה לי קצת קשה עם האוכל אבל איך אני תמיד אומרת??- מבחן התוצאה! ומבחן התוצאה שלי היה שאכלתי והתנסיתי בכל מה שרציתי. אכלתי כאחד האדם באירוע המשפחתי הזה.. וההרגשה שבאה לאחר מכן הייתה אופורית! הרגשתי שהניצחון בידי ולא בידי האנורקסיה .. יקרה, גם את תגיעי לימים כאלו..ואף לטובים יותר..!! את כרגע נמצאת במצב שאינך יודעת כיצד ואיך לפעול וזה בסדר.. אל תהיי קשה עם עצמך.. עם הטיפול את תראי שדברים ישתנו ואת תעשי דברים שלא חלמת לעשותם אפילו בכיוון האכילה. שלך, שירן

תודה! אין לך מושג ולי אין את המילים לספר לך כמה חשוב לי שאת כאן. את מעודדת ומעלה חיוך על פניי. את מדהימה.. בקצרה אספר לך שהמצב אצלי, פחות או יותר, יותר טוב ושבאופן כללי הכל בסדר. הרחבתי לקרן אור ואשמח אם תיכנסי, תקראי ותתני לי את חוות דעתך.. ומה איתך? איך עוברים עלייך הימים? שיהיה לך ערב מקסים. שלך, מחפשת מוצא..