שאלה

הפרעות אכילה הם רק סימפטום לבעיה ששורשיה עמוקים יותר.כל ההתנהלות,מעבר למזון,היא בעייתית.באנורקסיה ניתן לראות שהצמצום והסגפנות הם לא רק בכול הקשור באוכל,אלא מושלכים על כל היבטי החיים.בבולימיה הניסיון הוא לשלוט באישזהו צורך שנתפס "כחייתי" כי זה מה שלמדו בחוויות החיים בעבר.ומתוך כך,כשהבסיס הזה קיים ולא מטופל,וזאת גם הבעיה הרבה פעמים שגורמת לאישפוזים ולהדרדרות חוזרת במצב,מספיק איזשהו משהו אפילו קטן-גדול(מישהו שיעיר לה שהשמינה,הצקות,חוויות טראומטיות נוספות כגון אונס,הטרדה מינית וכדו') ,שלזה ידידה שלך התכוונה באומרה "טריגר",כדי לגרום להתלקחות מחודשת או הדרדרות קשה יותר בה"א.
הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות למענה הוא לעזור לה להגיע לטיפול(אתה לא כותב אם היא נמצאת או היתה בטיפול כזה בעבר),וכמה שיותר מוקדם כן ייטב.כי מאוד קשה לטפל בה"א כשהיא נכנסת לשלב הכרוני שלה.היא צריכה להבין שהפרעת אכילה לא נעלמת מעצמה.
אני כאן אם יש שאלות נוספות,(ואשמח לשמוע פרטים חסרים נוספים כגון בת כמה היא,כמה שנים היא חולה,האם טופלה בעבר או מטופלת היום..)
קרן אור.