מחפשת מוצא:

הי, אני שמחה לשמוע שזה בסדר.. מה שלומך היום? אפשר לשאול מתי את מתגייסת? שלך, מחפשת מוצא..

היום דווקא לא היה משהו.. הרשתי לעצמי לישון עד מאוחר, עד סביביות 11 ואז כבר לא היה טעם לארוחת בוקר, אח"כ אמא שלי חזרה הביתה הכינה לי ולאחותי הקטנה צהריים אז אכלתי בסביבות 2:30 ואז יצאתי לעשות בגרות במת' ואז הלכתי לחברה שלי לעשות עבודה בביולוגיה וחזרתי רק ברבע ל-9 ככה שיצא שגם את ארוחת הערב פספסתי... נקווה שמחר יהיה יום יותר טוב.. ואיך היה היום שלך?, מקווה שהוא היה יותר מוצלח משלי.. אני אמורה להתגייס בסביבות אוגוסט של השנה. מה איתך? אשמח לשמוע קצת יותר עליך ועל מה שקורה איתך- כל מה שתהיי מוכנה לשתף כמובן.. שלך, תקווה

הי מתוקה, אני כ"כ מבינה שיש לך לוח זמנים עמוס, אבל אני חושבת שגם ב- 9 בערב זה בסדר לאכול. אני אומרת לך את הדברים הבאים מתוך מקום בריא וקטן שעוד קיים בי ומתוך רצון עז לעזור ולתמוך בך מכל הלב. כדי להחלים צריך לעשות מאמצים גדולים עם כל הקושי שבכך וזה אומר שגם אם ישנים עד מאוחר וגם אם חוזרים הביתה מאוחר וגם באמצע אפשר לאכול.. מישהי שאני מאוד אוהבת ומעריכה אמרה לי שלא להסתכל, כרגע (ואני מדגישה: כרגע!), על הארוחות כבוקר, צהריים וערב, אלא כ-3 ארוחות שהגוף שלי צריך כדי לחיות. בבוקר, לא משנה באיזה שעה, אני אוכלת עוגיה עם הקפה, אחרי כמה שעות טובות עוד ארוחה ובערב, לא משנה מתי (גם 12 בלילה) אני אוכלת משהו קטן כדי לא להעמיס. אני לא אשקר לך, אני יצאתי מטיפול לפני חצי שנה בערך ושבוע הבא אני חוזרת לשם, כי אני לא מצליחה לבד להתמיד בארוחות כי המחלה הזאת חזקה ואני אעשה הכל כדי להיפטר ממנה!! תנסי להסתכל על הדברים כעצה טובה, אולי לך זה יעזור כמו שלי זה עזר אז.. אני השתחררתי מהצבא לפני הרבה מאוד זמן. עוד חצי שנה אהיה בת 27 ואני מתחתנת בקרוב :-) לפעמים אני אומרת לעצמי שיש לי הכל, בעל בקרוב, בית מדהים, אוטו צמוד, עבודה, עסק, לימודים ורק המחלה הארורה הזאת תקועה בי ולא רוצה להניח לי. אני מקווה שהטיפול הזה יסלק אותה ממני. את מתגייסת ישר אחרי הבגרויות לא? את יודעת לאן? שלך, מחפשת מוצא..

קודם כל המון המון מזל- טוב על החתונה המתקרבת באמת שאני שמחה בשבילך! תודה על העצה זה באמת נתן לי נקודת מבט קצת שונה שאף פעם לא חשבתי עליה, היום היה לי קצת יותר טוב, אבל אני לא יודעת איך להגיד את זה בלי שזה ישמע עלוב- קשה לי מאוד, מפחיד אותי לחזור כ"כ קרוב למשקל ההתחלתי שלי, החילוף חומרים המהיר שלי ממילא עלה עוד יותר שחזרתי לאכול אפילו קצת, ואני מתגעגעת לחברה שלי שהתגייסה ופשוט נעלמה ... אני מנסה שלא להתיאש אבל זה קשה- לא פשוט לעשות את זה אבל את זה את בטח יודעת לצערי על בשרך.. אני כן מתגייסת בע"ה חודש אחרי הבגרויות למורות חיילות של התרבות התורנית.. מה שלומך היום? אגב עושה לי טוב על הלב לשמוע ממך אז- תודה! שלך- תקווה

הי, אני מבינה את געגועייך לחברה שהתגייסה. אני מבטיחה לך שאחרי שהיא תגיע לבסיס הקבע שלה ותדע כל כמה זמן היא חוזרת הביתה ואתן תפגשו. הרי שהיא לא נעלמה לגמרי, נכון? אני שמחה לשמוע שהיה לך יום יותר קליל מאתמול ואני מקווה שמפה הם רק ימשיכו להיות יותר קלים! ועוד יותר שמחה שלהתכתב איתי עושה לך טוב.. תאמיני לי שזה עושה גם לי טוב!! לי יש מבחנים שבוע הבא אז אני לומדת כמה שאני מצליחה. קצת קשה ללמוד כשהראש שלי עסוק כל היום באוכל ובמחלה.. אני מקווה לטוב! ביום שני הקרוב אני מתחילה את הטיפול ואני כולי התרגשות ושימחה.. מורה חיילת זה תפקיד מעולה, אני חושבת שאת מאוד תהני ממנו. אני הייתי טכנאית קשר בצבא ואני חייבת לציין שממש לא נהניתי מכך.. יש מצב שאת חוזרת לטיפול? שלך, מחפשת מוצא..

אני ממש מבינה אותך גם לי יש מבחן גדול בתנ"ך ביום ראשון אבל הראש שלי במקומות אחרים אז מספיקים את מה שיכולים בין לבין... החברה שלי התגייסה כבר לפני יותר מחצי שנה לחבצלות וחוזרת הביתה פעם בשבועיים לפי מה שהבנתי, היא אמורה לחזור גם השבת אבל שתינו גרות באזורים שונים של העיר אז אנחנו לא נתקלות אחת בשניה במקרה, אולי בכל זאת אנסה להתקשר אליה פשוט ממש לא נעים שהיא מסננת אותי ככה אולי הקשר פשוט לא אמור להמשך.. מה את לומדת? אני מקווה שזה יותר מספק מרוב הדברים שאני לומדת בב"יס.. מקווה שגם לך היום עבר קצת יותר טוב.. עד כמה שזה נשמע קצת מטופש אני באמת אוהבת לשמוע ממך אז אשמח לשמוע כל דבר שתרצי להשמיע... שלך תקווה

הי, יש לי ניסיון מאוד גדול עם חברה שמסננת, המלצה שלי אל תתקשרי אליה. תני לה להתקשר אלייך כשהיא תרצה. מגיע לך הרבה יותר מסינון הטלפון. יכול להיות שהיא "מסננת" מסיבות אחרות. תני לה את הזמן שלה. אני גם מבטיחה לך שיהיו לך עוד הרבה חברות בחיים! :-) אני עושה תואר ראשון בפסיכולוגיה, שנה שניה. זה מעניין, אבל קשה מאוד! בינתיים, אני הולכת לישון. יש לי יום ארוך מחר ואני קצת חלשה בזמן האחרון.. אשמח לשמוע ממך מחר, שיהיה לילה טוב וחלומות מתוקים. שלך, מחפשת מוצא..

תודה על העידוד אני בטוחה שאת צודקת אבל תמיד קשה לוותר על חברות במיחוד שהם כ"כ חשובות לך אבל חלק מהחיים זה ללמוד לשחרר ובדיוק כמו שהיא המשיכה בחיים שלה כך אני צריכה להמשיך בשלי בלעדיה עם יהיה צרוך, עד כמה שזה יהיה קשה... צר לי לשמוע שאת חלשה אני מבינה את ההרגשה בתחילת שנה אפילו היו לי רעידות בידיים מחוסר תזונה, אבל אישית העדפתי לקשר את זה ללחץ אבל עמוק בתוכנו תמיד יודעים את האמת.. אני לא יודעת איך להודות לך מספיק את ממש מצליחה לעזור לי להתמודד עד כמה שזה מוזר, עצם הידיעה שמישהי שאני בקושי מכירה מוכנה להושיט לי יד לעזרה ובאמת איכפת לה איך עובר עלי היום פשוט עושה בשבילי את כל ההבדל.. ברור שעדין יש לי יותר ימים קשים מקלים אבל אני בטוחה בדבר אחד איכשהו אני אצליח לשרוד והמשיך לחיות ואני בטוחה שאת תצליחי לעשות בדיוק אותו דבר רק תתני לעצמך את ההזדמנות- הדבר הכי קל זה לוותר לעצמך אבל בשניה שתחליתי שלא אז תראי שזה שווה את זה .. שלך תמיד תקווה