שקילה גורלית

הדיאטנית שלי הציעה לי כבר מספר פעמים לא לדעת כמה אני שוקלת... אבל אני *חולת שליטה * חייבת לדעת... אני בהחלט מבינה את משבתך... אני שמה לב שכאשר למשל לא יוצא לי לראות את הגיאטנית שבועיים (כלומר שתי שקילות, מצב הרוח הוא טיפה יותר טוב. אבל אחרי כל שקילה אני פשוט הרוסה... זה כאילו השבוע מתחלק לשניים: לפני השקילה ואחריה... אני חושבת שאת צריכה לעשות מה שטוב לך... אני כן מאמינה ששווה לך לנסות לא להישקל... בכל מקרה את תהי תחת מקב של דיאטנית נכון? גם ללא השקילה הפיזית? אם את חושבת שהשקילות מאיטות את התקדמותך ומרחיקות אותך מהחלמה, כדאי לך לנסות דרך חדשה ולראות איך החיים בלי לדעת... אולי כאשר לא תדעי את המספר תתחילי לראות בעצמך את שירן המדהימה והתומכת שכולנו רואים, ולא רק שני מספרים!. אולי האיזון המיוחל יבוא כאשר תהי יותר רגועה מבחינה נפשית וזה יקרה כאשר לא תדעי כמה את שוקלת? אולי אז הגוף ירגע ויאשן את עצמו? לא ניתן לדעת בלי לנסות..! דרך אגב, מה הדיאטנית שלך אומרת על זה? שיתפת אותה? תומכת בך בכל אשר תחליטי! שולחת אליך נשיקה וחיבוק שירה

כמה כיף לשמוע אותך מדברת מתוך הקול הבריא.. ולראות שגם בך יש עדיין אמונה שדברים יכולים להיראות אחרת אפילו שקשה לך עכשיו. אמרת שאת "חולת שליטה". ואני חושבת שאין באמת דבר כזה. זאת אומרת המחלה הפכה אותנו לכאלה.. לחולות שליטה.. אבל זה לא דבר שנולדנו לתוכו ושהוא תמיד היה בהישג ידינו. המחלה גרמה לנו לאבד את השליטה הכי בסיסית שהייתה לנו בחיים וכרגע אנחנו רודפות אחריה ללא הרף מבלי לשים לב בעצם, ששליטה כבר מזמן אין לנו. ובזה הכי כואב לי להודות... הדיאטנית שלי גם כן הציעה לי להפסיק להישקל..וזה ממש נכון שאמרת שיש הקלה מסוימת כשאת לא נפגשת עם הדיאטנית וברגע שאת נשקלת כל המאמצים שעשית כאילו נזרקים "לפח" ואת הרוסה וממוטטת.. אני באמת לא יודעת מה להחליט.. מחר יש לי פגישה איתה ואני אעלה את הנושא הזה בפניה ובפני המטפלת שלי. אני כבר כ"כ רוצה להגיע למצב בו אני מקבלת את עצמי מבפנים.. ולא רק מבחוץ. מיום ליום אני שמה לב כמה חוסר קבלה פנימית וכמה שנאה יש לי לגבי עצמי וזה נורא לחיות בתחושה כזו. אני חושבת שאני אשקל בעוד שבוע בפעם האחרונה ואח"כ אני אשקול להפסיק עם זה לגמרי.. אולי אני אמצא עבורי דרך חדשה וקלה יותר להתמודד עם המחלה.. אגב, את רואה את הדיאטנית שלך כל שבוע וגם נשקלת פעם בשבוע? שירן.

אני תומכת בך בכל החלטה שתחליטי... ! אני מקווה שהקבלה העצמית שלך תגיע בסופו של דבר, ותוכלי לחיות בשלום פנימי. אני רואה את הדיאטנית שלי פעם בשבוע ונשקלת פעם בשבוע.. אני חייבת להודות שהשקילות הן עיניין שאני עדיין מנסה להתרגל אליו... אני בחיים לא הייתי נשקלת, תמיד פחדתי פחד מוות מהמשקל...רק אחר שאובחנתי עם ה"א התחלתי להישקל אצל הדיאטנית.. זה מוזר לי... המשך ערב נעים :) שירה

אמרת שאת מתחילה להתרגל אט אט אל השקילות.. וממש הזכרת לי עצמי במובן הזה.. גם אני כבכל שבוע הרגשתי שאני כאילו מתרגלת אל המשקל והשקילות כבר לא משפיעות עלי כבעבר.. אך עדיין, רק עכשיו אני שמה לב כמה השקילות האלה לא מקדמות אותי לשום מקום וכמה הן מושכות אותי אחורה וגורמות לי לחבור את המחלה עוד יותר.. אני בטוחה שאת גם רואה את זה בעצמך.. כבר הפסקתי להישקל אחת לשבוע.. למרות שהפיתוי והסקרנות הם גדולים מנשוא. אבל אני באמת חושבת שהכי בריא יהיה, שיהיה מרווח כלשהו בין השקילות האלה, כפי שהמליצה לי הדיאטנית. כמו שכבר אמרתי שאני שוקלת להפסיק עם זה לגמרי.. אעדכן לגבי החלטתי.. אגב, האם את גם את מרגישה רעבה רוב הזמן? זאת תחושה שמלווה אותי הרבה זמן ואני ממש מרגישה מוזרה ושונה לגבי זה.. שולחת לך חיבוק, שירן