בולמית.. צריכה עזרה הודעתי הראשונה

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • בולמית.. צריכה עזרה הודעתי הראשונה
    ליאורה
    09/02/2009

    שלום! קראתי מעט בפורום והחלטתי שאני רוצה לקחת חלק. כמה טוב לקרוא ולהזדהות בעולם שלי כשאף אחד לא מבין מי אני בכלל ומה עובר עלי מלחמה יום יומית עם הבולמיה עם האכילה עם המשקל.. אני בת 24 וכבר 6 שנים חולה. כיום אני במצב לא מהגרועים בחיי בולמוס או שניים פעם או פעמיים בשבוע אני רוצה להפטר מזה לגמרי וכשאני מסיימת 6 7 ימים נורמליים אני אכן מאמינה שאני יכולה אך אז מגיעה הנפילה וזה כמובן מדכא אותי כל כך ושוב מוריד את בטחוני ודימויי העצמי ושוב אין תקווה כי אני עדיין חולה.. היתי מטופלת לפרקים אצל פסיכולוגיות שונות אך לא הצלחתי להתמיד עם מישהי אחת ספציפית לאורך תקופה אולי כי אני מרימה ידיים מאפקטיביות הטיפול מהר מידי ולכן היום אני לא כל כך יודעת אם אני בכלל מאמינה בטיפול.. לפני מספר שנים הייתי בדיכאון שנה כיום אני לא בדיכאון וגם ללא מקיאה תכופות כל יום אך עדיין קשה לי להיות שלמה עם עצמי ועם גופי למה אני מרגישה ש ה 5 קילוגרמים האלה יעשו אותי מאושרת?? נמאס לי לחות במלחמה היום יומית והאמת היא שאני לעיתים רבות מאבדת תקווה שאי פעם אחלים אך עדיין כל יום מתחילה לעבוד על עצמי מחדש כי אני חזקה ואני לא יכולה לאבד תקווה לגמרי אבל זה כל כך קשה ולהתמודד עם זה לבד עושה אותי אומללה... אני רוצה לדעת מאלו מכן שכבר החלימו והוציאו את הגוק הזה מהראש האם זה אפשרי בכלל?? האם אני מתישהוא אשלוט על היצר הזה תמיד?? ולא רק לפעמים???... אני רוצה להיות בריאה לפעמים אני מרגישה פסיכית... ואני לא... תודה לכל מי שקראה ותגיב בולמית ותיקה ומיואשת..

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • ליאורה יקירה,

    קרן אור
    09/02/2009

    קודם כל ברוכה הבאה,את מוזמנת לכתוב כאן כמה שתרצי ואני מבטיחה להיות כאן כדי להקשיב...
    אני יכולה להבין את מה שאת מרגישה,אכן הסבל הוא איום.
    את שואלת אם אפשר להבריא מבולימיה תשובתי היא כן ולא.תלוי במידת הרצון שלך להבריא,ובכך לאפשר לעצמך לשחרר את כל הדפוסים הלא בריאים האלו,תוך כדי התמודדות עם הבעיות האמיתיות שהפרעת האכילה שלך מכסה עליהם.
    לא מאוחר לחזור לטיפול,אני חושבת שלאחר 6 שנים כדאי שתפני לטיפול כזה,זה באמת קשה מאוד לבד,ואם זה היה אפשרי היית כבר מזמן במקום אחר עם עצמך,לא??. אבל את צריכה להתמיד כי זה תהליך שלוקח זמן,הרי הוא מושרש אצלנו עוד הרבה לפני הפרעת האכילה שהוא ייצר.אבל זה לא סיבה לוותר לעצמך,כי לפנייך עוד חיים ארוכים ואפשר שתחיי אותם אחרת,מאושרת,מנותקת מהכבלים שיצרנו במו ידנו.את צריכה להאמין בדרך,כי אם לא תאמיני בה עם הקושי הראשון את שוב תחזרי להרגלים המוכרים לך,אבל ההרסניים כ"כ.

    כשאת מרגישה את הדחף לאכול ולהקיא שוב-עצרי רגע,נשמי אוויר,נסי לדבר עם עצמך ולהקשיב למה שהנפש רוצה להגיד לך..ובואי לכאן וכאן תקיאי הכול,אולי זה יעזור למנוע את ההתקף הבא,ואפשר שזה יגלה לך תובנות חדשות לגביי עצמך.

    אל תוותרי לעצמך על עצמך,עכשיו זה הזמן,אח"כ זה הופך להיות קשה יותר.
    שלך,
    קרן אור.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום