טיפול

ליאורה יקרה, לגביי שאלתך, אם זה נשמע הגיוני שכאשר את מדברת על המחלה אז את נכנסת לזה יותר ומרגישה יותר בתוך המחלה..זה אכן הגיוני, אבל תביני שזה כנראה הדבר היחידי לטיפול..צריך להבין מה קורה וקרה בחייך ומתוך כל זה, מה בעצם גורם לבולמיה להתפרץ? למה את מרגישה את הצורך העז הזה לאכול ולאכול ואחה"כ להקיא...על זה את כן צריכה לעבוד, ובכך שתביני תוכלי גם להבין שזה לא עוזר לך בדבר, ומכאן צריך להתחיל לטפל בבעיה האמיתית והשורשית של כל העיניין, האם יש הבנה??? הבנתי שאת כבר שש שנים בתוך כל זה..יקרה, שש שנים זה לא קצת ולגוף להתמודד זה גם לא פשוט וקל, אבל אני מבטחה לך שיש כאלו שהן הרבה הרבה יותר, וגם יוצאת מזה, "ותיקה" זה יחסי מאוד, אני ממליצה שפשוט תקחי את עצמך מבלי כל ההגדרות האלה של "בולמית ותיקה", ותתחילי לבדוק מי זו ליאורה, לא ליאורה ה"בולמית" עם ההפרעות אכילה (שאגב לדעתי קודם כל זה הפרעות, בלי שום קשר לאכילה)..להתחיל לתייחס למי שקיימת אצלך, לליאורה שהיא בנאדם, ולא סימפטום של כל מיני בעיות שכן יוצרות הפרעות באכילה.. לגביי המטפל, איפה את גרה? אגב, מה את עושה ביומיום? האם את מצליחה להעסיק את עצמך קצת במשהו שאת אוהבת? על מנת לא להתמקד כל הזמן באוכל ובהקאה שתבוא בסיומו. בינתיים מאחלת לך המשך יום קל, ואולי תתחילי לחשוב מי זו ליאורה, זה יכול להאיר הרבה נקודות חשוכות שלא התייחסת אליהם עד כה. תקווה לבנה.

שמחה שאת מרגישה בנוח מספיק בכדי להשתתף בפורום הזה באופן אקטיבי ולא פסיבי,וכי בכך תוכלי למצוא את התמיכה וההבנה שדרושים לך כדי לגייס את הכוחות ולמנף אותם לכדי עזרה עצמית.
אני יכולה להבין את התחושה של האכזבה,זה הרי לא פשוט להחליף 4 מטפלות בזו אחר זו,אבל את יודעת איך זה-זה עניין של מזל וכימיה,ואפשר שפסיכולוגית אחת תתאים למישהי ולך לא,והפוך.הדבר הכי חשוב לטעמי הוא לא סוג הטיפול אלא רמת הכימיה שיש לך עם המטפלת.וצריך לנסות עד שמוצאים את המטפל המתאים שילווה אותך בתהליך הזה,לפעמים זה הולך בקלות ולפעמים פחות,אבל אל תוותרי.
ובכ"ז אשמח להמליץ לך על מטפלים ואם תכתבי לי את המייל שלך אתן לך גם טלפונים.
כל הכבוד על הרצון,זאת התחלה נפלאה!
שלך,
קרן אור.