שלום

צר לי לשמוע,עצוב.
רוצה לספר יותר,שנעכל ביחד??
אכן זה מסע לא פשוט,כל אחד לוקח אותו לכיוון אחר.
אבל מה שחשוב הוא שחזרת וזה הזמן לחזור ולטפל בעצמך,למרות הכול.
קרן אור.

כשקראתי את מה שכתבת צד אחד בי שמח בשבילך על ההורדה במשקל כי אני יודעת כמה אני הייתי רוצה לחזור למשקלי הקודם שכל חיי למדתי להכיר..<ואני לא מדברת על תקופת החולי> אבל צד אחד בי חשב על כך שנית, הצד הבריא, ואז הבנתי שיכול להיות שאת כעת נמצאת שוב בתת משקל ומסכנת את עצמך?? אני מקווה שאת לא שם..עם כל הרצון שלי לרדת במשקל אני מעולם אבל מעולם לא רוצה לחזור יותר לתת משקל חולני ומפחיד, על סף מוות כפי שהייתי.. אבל כנראה שאנחנו מדברות על דברים שונים.. בכל אופן אשמח לשמוע ממך עוד ומה אמרה הדיאטנית על כך.. האם מצבך הגופני בסדר עדיין? רק בריאות, שירן

שירן- אני עדיין במשקל תקין.. העיניין הוא שאני מתחת למשקל בו קיבלתי מחזור... אז אני קצת דואגת.. הדיאטנית בנתה לי תפריט חזרה לשיגרה.. ככה היא קוראת לזה... למשך שבוע... אני מתה מפחד כי אני בטוח יעלה מהתפריט הזה... קרן אור- אני עדיי לא מעכלת את כל מה שראיתי...המסע היה מתיש... מבחינה פיזית היה כ"כ קר, קור שחודר לעצמות... מבחינה נפשית, היה קשה להיות מחוץ לבית (רחוק מאימא), להיות עם חברה מסביבי (אני טיפוס שאוהב להיות לבד) וכמובן נושא המסע שהוא קשה מאוד... היה לי קשה לאכול בעיקר בגלל שמספר ימים לפני הנסיעה עליתי שוב במשקל, וגם כי באופן כללי קשה לי לאכול מול וליד אנשים אחרים (גם אם הן חברות שלי)... למען האמת, לא חשבתי שארד במשקל מסמסע, ולכן מאוד הופתעתי לראות שירדתי...אני מרגישה שהמסע הזה טילטל אותי, שינה בי משהו שאני עוד לא יכולה לשים את האצבע עליו... שבת שלום לכן אוהבת אתכן מאוד שירה

אכן המסע הוא מתיש וקשה,פיזית ונפשית.הטלטלות הנפשיות האלו זכורות גם לי,וכל טלטלה כזאת משפיעה מידית על המשקל שלנו.
יקרה,תנסי לראות מה למדת מהטיול הזה ולא להתמקד דווקא בקושי,הרי שם באמת מבינים מהי קדושת החיים וערך החיים,כמה אנו צריכות לשמוח שאחרי שהמסע מסתיים אנו חוזרות למקום החמים שלנו,לחיק המשפחה האוהבת והמחבקת שלנו..וזה הרבה,תאמיני לי .האנשים היקרים לך רוצים לראות אותך בריאה ומאושרת,ה"א שלנו מטלטלת גם אותם...אבל הם בניגוד אלינו חיים עם זמן יום אחר יום...
איספי את הכוחות והמשיכי להלחם,כי צריך וכי זה נכון עבורך.הם נלחמו על כל רגע בחיים אפילו שידעו שאולי עוד דקה זה יסתיים,כי דקה זה הרבה זמן והרבה יכול לקרות בזמן הזה..אז מי אנחנו שככה נוותר בקלות??ולמה?.

מאחלת לך שתדבקי בתפריט השבוע,שתבחרי לדבוק בחיים.
כי הם מה שיש.
קרן אור.

היום נפלתי שוב אחרי יומיים רצוף שהבאתי עם כאבים מטורפים היום כבר לא החזקתי אני לומדת בימי שישי וכל היום סבלתי שם והברזתי שעה אחרונה רק כדי לאכול שפוי ולהירגע ולא לא הצלחתי המחלה לקחה אותי שוב איך יוצאים מיזה גם התמכרתי לקבוצות תמיכה שכבר לא עוזרות לי רק מגבירות לי את התיסכול שאני לא מצליחה כמו שאר המכורים למרות שאני יודעת שלהיגמל מהפרעות אכילה הרבה יותר קשה מסמים אני מרגשיה שאני נאבדת ולא מוצאת פיתרון בשבילי אני כן בטיפול וכן עובדת על תכנים קשים אבל שורה תחתונה איך נלחמים עד הסוף ושוב היו לי תקופות ארוכות שכן הצלחתי וכל הנפילות מייסרות אותי אני מנסה לסלוח לעצמי אבל גם זה לא עוזר ואני מודה שמה שמנהל אותי יותר מהכאבים זה הפחד מלהשמין עוד איך על זה מוותרים איך אני יוצאת מהמעגל הזה שמתיש אותי פיזית ונפשית ולאט לאט הרבה דברים שהשגתי הולכים לי בעקבות המחלה תודה לך על הפורום על ההקשב והתמיכה

החוכמה אחרי נפילות היא תמיד לדעת לקום מהם,כמה שיותר מהר ולהתחיל מחדש.
נפילות יהיו תמיד חלק מתהליך ההחלמה,זה טבעי ומובן,אך עם הזמן הן הופכות לתכופות פחות.
לא הצלחתי להבין ממך-האם את בטיפול בשל הפרעות אכילה או בשל גמילה מסמים??ומה המטפלים בקבוצה אומרים על מצבך??
יקרה,יכול להיות שאת זקוק כרגע למסגרת מרפאתית מחזיקה יותר.עם מעקב וצוות טיפולי רב גוני שמבין בה"א.

מאחלת לך שמחר יאיר לך היום,ושתלמדי לחבק את עצמך גם בימים של נפילות.
ובנתיים,אני שולחת לך חיבוק אמיתי ואמיץ.

קרן אור.

הייתי בקהילה טיפולית של כל סוגי ההתמכרויות ומשם גיליתי את קבוצות התמיכה של מכורים וכן זה עזר לי לשמור זוהי תוכנית של 12 עשר הצעדים אבל אני לא מצליחה לדבר שם על הבעית אכילה שלי גם לא ככ יכולים להבין אותי ואז גיליתי קבוצה של אנורקסיות ובולמיות אנונימים ושם הצלחתי גם שנה אבל כבר לא יכולתי להיות בקבוצה הזאת וגם אני ועוד מישהי פתחנו קבוצה כזאת וובמשך הזמן היה לי רע מאוד בקבוצה ובשביל להיפטר מהקבוצה הזאת נפלתי אני יודעת שעשיתי טעות כי מאז חצי שנה קשה לי לקום בקיצור היסתבכתי עם עצמי אולי אני בכלל לא רוצה לצאת מיזה לא מסוגלת להיות עוד במקומות סגורים ודי נאבדתי במה ואיפה נכון לי להיות ומה בכלל יכול לעזור לי לעמוד בהחלטה שלי לא להקיא יותר כי אני תמיד מחליטה אבל לא עומדת בזה אני כועסת על עצמי שככה במודעות אני הורסת לעצמי את החיים זהו אני נאחזת בתפילה מעומק הלב היום לשמור תודה על ההקשבה

ראשית אל תייסרי את עצמך-כמעט בלתי אפשרי להחלים מה"א לבד.ולכן אני חושבת שהפתרון האמיתי הוא להסתייע במרפאה רב תחומית שה"א היא המומחיות שלה.
לכן גם מראש אני לא מאמינה בקבוצות תמיכה כשלעצמן,כי כל אחת מגיעה לה"א מהמקום שלה והמקום הזה דורש עיבוד וטיפול פרטני,ששונה מאחת לאחת.
אני מבינה שאת כבר עייפה וקשה לך ואולי גם התאכזבת מכל הקבוצות וקצת איבדת תקווה,אבל דווקא מהמקום הזה עשי את מה שנכון באמת לעשות-והוא לפנות לטיפול.
אפשר וצריך להחלים מה"א,אבל לא מספיק רק להתפלל צריך להניע כמה גלגלים כדי להתקדם.
"אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו",כך פירשו חכמינו..

קבלי החלטה,היום ולא מחר.ופעלי כי מגיע לך לחיות חיים מאושרים.
קרן אור.

קודם כל תודה תודה את נותנת הרבה כוח ועידוד את חושבת שבאמת אפשר לצאת מיזה? כי אני הבנתי שאני מכורה כמו כל המכורים שלא יוצאים מיזה ושכל הזמן צריך קבוצות וטיפול ודי נמאס לי מיזה אני כן בטיפול כיום בהפרעות אכילה והתחלתי גם טיפול (מחשבת הגוף)דרך המרפאה של הפרעות אכילה אני מקווה שזה יעזור לי כי פסיכולוגים אף פעם לא עזרו לי זהו אני לא רוצה יותר את הקבוצות האלה אני מרגישה שאני צריכה להיגמל מהם כי זה באמת לא כמו סמים וגם נכנס לי לשכל שתמיד אני אהיה כך ותמיד אני צריכה להיצמד לפיתרון 12 עשר הצעדים מכורה לכל החיים בא לי להאמין שאני כן יכולה לצאת מיזה בלי להיתעסק עם זה כל החיים מחלה מחלה מחלה די נמאס לי לשמוע זהו בנתיים היום אני בסדר ואני מודה קשה לי פחד עם כל האובססיה שלי והפחד להשמין כל הזמן להרגיש אשמה אחרי האוכל אבל די אני מנסה להיתעמת עם הראש שלי וכן לאכול ולהשאיר בפנים אני חייבת להצליח כי ההתעייפתי לגמרי מהמחלה הזאת תודה שהקשבת

כמו בכל דבר,אין כאן חוקיות ומה שמתאים לאחת לא בהכרח יתאים לאחרת.לכן אני מקבלת בברכה כל עשייה של משהו שגורם לך טוב,ולא משנה איזה שיטה או היכן.העיקר שתתחילי תהליך אמיתי ונכון עבורך שיעזור לך להחלים בסופו.כי אפשר וצריך.

היי חזקה!
קרן אור.