הפרעת אכילה

ראשית ברוכה הבאה.
את מתארת תחילה של תהליך דיאטה שיצא מפרופורציות.נשמע שאת כבר בתוך הפרעת אכילה.
משלשלים גורמים נזק למערכת העיכול ולשיבוש מאזן הנוזלים בגוף עד כדי אובדן אלקטרוליטים והשפעה על קצב הלב.זה מצב מסוכן.אבל נראה שאת כבר יודעת את כל זה ועדיין את ממשיכה ושואפת לרזות עוד ועוד.
כדאי שתיפני לטיפול בהקדם.סיכויי ההבראה טובים יותר ככל שפונים לעזרה מוקדם יותר.ה"א לא נעלמת בעצמה.,אני ממליצה על פנייה ראשונית לדיאטנית ו\או לרופא המשפחה שבהתאם למצבך יפנו אותך להמשך טיפול.
כך או כך,כדאי שתפסיקי את השימוש במשלשלים,עם כל הקושי הנפשי שכרוך בכך.

ואני כאן לענות על עוד שאלות או סתם להקשיב אם תרצי...
קרן אור.

קראתי את הדברים שלך והייתי חייבת להגיב.. אמרת שאת רק חודשיים בתוך כל הדיאטה הקיצונית הזו ואין לי מושג אם זה יעזור מה שאומר לך אבל אני חייבת לשתף אותך לפחות מהניסיון שלי. אצלי אחרי חודשיים של הרעבה ודיאטה חריפה לא היה לי שמץ של מודעות שאני נמצאת בעיצומה של הפרעת אכילה. בבית נזרקו לעברי מילים כמו :"אנורקטית" ושאר נזיפות אחרות, אמרו לי שאני מתנהגת בצורה חולנית וכפייתית לחלוטין וצחקתי להם בפנים..זלזלתי במה שאמרו לי.. לא האמנתי שאני באמת במצב הזה.. הכחשתי..ואין לי מושג אם זו הייתה באמת הכחשה או שפשוט הכל נבע מחוסר ידע שלי לגבי המחלה..לא ידעתי שמי שסובלת מהפרעת אכילה מתנהגת כפי שהתנהגתי... לאט לאט התחלתי לחקור על אנורקסיה באינטרנט, וגיליתי שאני סובלת מהמחלה רק כעבור חצי שנה בעבקות כתבה בעיתון שתיארה אחד לאחד את התסמינים מהם אני סובלת. ואז הבנתי.. שאני חולה. חולה מאוד. ולא היה לי מישהו שיאמר לי שאני זקוקה לטיפול. הכל נעשה על דעת עצמי וכמובן שלאחר תקופה ארוכה של סבל וחולי. את חודשיים בתוך המחלה <או שהאם יש לך היטוריה של הפרעות אכילה ? > ויש לך כבר מודעות עצומה לכך- פני לעזרה כמה שיותר מהר ודחוף!!! האמיני לי, ככל שתקבלי עזרה מהר יותר כך הנזקים יהיו פחות משמעותיים לגוף שלך וגם לנפש.. את הורסת לעצמך כרגע את חילוף החומרים בכך שאת מאטה אותו באופן משמעותי וקחי בחשבון שלאחר מכן עולים במשקל את כל אותם ק"ג שמורידים ואף יותר. ואני אומרת לך זאת מניסיון כואב כ"כ כואב שלי!! כדי שתראי את האמת לנגד עינייך ולא את האמת שהמחלה "מוכרת" לך.. את לא באמת תהיי רזה כמו שהיא צורחת לך במוח. לא בדרך ובצורה הזו... הלוואי והייתי מצליחה לגלות ולעלות על זה בזמן ולא לסבול במשך 10 חודשים כ"כ ארוכים של עינוי וסגפנות. הלוואי והייתה לי את המודעות שלך לאחר חודשיים של מחלה. נצלי זאת לטובה! פני כבר עכשיו לייעוץ/רופא משפחה וקבלי את הטיפול הנחוץ לך, במקרה הזה דיאטנית וטיפול נפשי אצל פסיכולוג/ית. שירן

היי שירן אני מאוד מזדהה עם מה שכתבת אני חושבת ששנים אני סובלת מדימוי עצמי נמוך,אבל הבעיה שלי החמירה בחודשים האחרונים,אני מרגישה גם שאין לי מישהו שבאמת יבין את מה שעובר עליי,כולם עסוקים בלהעיר הערות לגביי המראה שלי אבל אף אחד לא באמת מבין מה עובר עליי אמנם אני מודעת לזה שמה שקורה לי לא נורמלי אבל אני מרגישה במין טירוף שאני לבדי לא מצליחה לצאת ממנו,ניסיתי להוריד בכמות של הכדורים שאני לוקחת ביום,אבל משום מה אני מרגישה שזו התמכרות איומה,ובימים שאני מנסה להוריד את המינון אני מרגישה עצבנית וחסרת סבלנות,אני אפילו לא יודעת אם יש לי אומץ לפנות לעזרה,אני מתנחמת בזה שבפורום הזה מצאתי בנות רגישות ואכפתיות שניתן לשפוך בפניהן את הלב

אני מבינה מאוד לליבך.. אבל חשוב לי שתביני שהפורום הזה תומך ככל שיהיה שיהיה, הוא לא תחליף לעזרה מקצועית ולטיפול נפשי לו את זקוקה כדי להתגבר על הבעיה!! הפורום הזה אכן מקסים והבנות כאן אכן מדהימות ועוזרות , שלא לדבר על קרן אור שהיא מלאך על פני האדמה הזו < :) > אך עדיין זה הכרחי ונחוץ שתפני לעזרה אחרת תמצאי את עצמך עוד יותר בתסבוכת עם המחלה הזו ובמצב אף יותר קשה מזה הנוכחי. עניינים רק מדרדרים כשאת לא פונה לעזרה , האמיני לי.. הם לא משתפרים. שירן

אין לי ספק שאת צודקת ואני חייבת לקבל עזרה,אני מקווה שאני אמצא כוחות לפנות לאיש מקצוע ולהתחיל לטפל בעצמי,כי כפי שאני רואה אני ממשיכה לגרום לעצמי נזק,בלי שום יכולת שליטה.