שירן יקרה ולכולן

אני מקווה שתרגישי יותר טוב, אני יודעת למה את מתכוונת שאת אומרת שלא יכולת לזוז מהמיטה גם אני בימים האחרונים היתי ממש חולה אבל זה די עבר לי ונשארתי רק עם צינון קל... בכל מקרה אין לי יותר מדי זמן פנוי על הידים כמו תמיד יש לי מבחן ללמוד אליו -למרות שזה האחרון לפני חופשת פסח! אבל בכל מקרה רציתי להכנס ולכתוב לך כמה מילות עידוד, אני יודעת שזה ממש קשה וכל דבר קטן הוא מאבק אבל אל תתיאשי ותאמיני בעצמך, תני לעצמך יום לאגור כוחות ואז תמשיכי להלחם במלוא המרץ ותראי בעצמך עד כמה שזה שווה את זה ושאת רק תפיקי יותר מכל רגע ורגע של שגרת חיים בריאה...
מקווה שתרגישי יותר טוב ושהיום יעבור אליך בקלות..
תמיד איתך תקווה

הצטערתי לשמוע שלא הרגשת טוב ונאלצת לחזור הבייתה.
אם כי אני חייבת לומר לך שכשקראתי את זה, דווקא שימח אותי לדעת שכן העזת לצאת ולהרשות לעצמך סוג של הנאה מחוץ לבית.
אני אישית מאז המחלה ניתקתי המון קשרים חברתיים, אני כבר לא יוצאת לאף מקום, לא מבלה, לא יושבת בבתי קפה.. ממש כלום.. המחלה גזלה ממני את הכל והיום אני חסרת אנרגיה לחלוטין. לכן זה נורא הפתיע אותי שכן החלטת לצאת.
בנוסף לכל אני גם סובלת מדיכאון. אין לי אנרגיה לשוחח עם אנשים/חברים, לא בטלפון וגם לא דרך מחשב אפילו! <הפורום הזה זה המקום היחיד בו באמת יש לי את הרצון לשתף ולחלוק>
אין לי אנרגיות לצאת לבלות, הכל מפחיד אותי, מאיים לי מדי.. אפילו ללכת לעבודה ממש קשה לי ..
אני כבר מתחילה להאמין שאני לא אדם חברתי..שטוב לי עם הלבד הזה ותמיד יהיה לי רק טוב ככה.. למרות שאני יודעת שזה המחלה הביאה עלי. כי לפני כן אהבתי מאוד לצאת לבתי קפה ועכשיו אני מפחדת מזה פחד מוות ואף יכולה להגיד שהתחלתי לשנוא את זה.

קשה לי מאוד להפסיק לאגור מזון. גם אני זוכרת שבהתחלה כשרק חליתי הייתי אוגרת מזון ולא נוגעת בו..רק ל"תפאורה" זה שימש כמו שאמרת.. אבל עכשיו לאחר שחזרתי כבר לאכול אני אוגרת דברים שאני גם אוכלת או שאני מתיימרת לאכול בכל אופן. ועדיין אני חושבת שבהתנהגות הזו אני רק משמרת את המחלה אצלי..אני חייבת ללמוד לשחרר טיפה את הפחד הזה ממני כמו שנאמר לי היום בטיפול. אבל זה כ"כ קשה!! זו טראומה רצינית ההרעבה הזו..

יקרה, אני מבינה שקשה לך מאוד עם האוכל. אבל את חייבת לנסות לאכול ולהחזיר לעצמך את כל האנרגיה. לגוף שלך, לנפש שלך. את הולכת ונעלמת ככה, בשיטת ההרעבה הזו. את תמשיכי להרגיש חלשה וחולה כל עוד לא תכניסי אוכל לפה. ואני יודעת שזה קשה אבל תני לאנשים לעזור לך. תני לאנשי הטיפול לעזור לך והשתדלי לפעול על פיהם.
אין דבר כזה אין לי כוח לאכול..אלה הם תירוצים של המחלה..
מתי הפגישה שלך אצל הדיאטן/נית?

אני מקווה שאת מרגישה טוב יותר היום
שולחת לך הרבה כוחות!

שירן