יפות ומקסימות שלי

תודה על הדאגה והאכפתיות.
תקווה יקרה, הכי ריגש אותי ששאלת לשלומי ואת עוד חושבת עלי.
כמו שציינתי בפני קרן אור לא מזמן, עברה עלי תקופה לא קלה.
הייתה צריכה קצת מנוחה, לא רק מהפורום.

הרבה דברים בריאותיים מעסיקים אותי ואת המשפחה שלי לאחרונה.
בת משפחה שלי חולה וזה די מערער אותנו לאחרונה.

מעבר לזה הייתה תקופה מאוד לחוצה.
ועדיין קצת לחוצה.
אני מתגייסת בעוד שבועיים ויש הרבה מה לעשות לפני.
היו לי גם הופעות עד לא מזמן.

גם מבחינת האכילה תקופה מאוד משמעותית.
מצאתי לי ידידת נפש קטנטנה ומצילת חיים.
נאמר רק ששתינו צריכות להשתלט על התזונה שלנו.
עלייה אני לא ארחיב כדי לא לפגוע בפרטיותה,
כי מי כמוני יודעת כמה הדברים האלו הם הכי פרטיים בעולם ואם מישהו ידבר על הרגלי התזונה שלי אני ארצה שזו תהיה אני בלבד.

אבל אני כן יכולה להגיד שמה שהיא עשתה לי או לפחות עזרה לי לעשות הוא בגדר פלא.
אני אוכלת טוב, אוכלת גם ממתקים כל יום, וכמה פעמים ביום, עושה פעילות פיזית מתונה, בלי להגזים.
בעיקר הליכות.
וכן, יש ימים שבהם אני אוכלת קצת יותר או קצת פחות אבל בסה"כ אני מרגישה גאווה רבה,
אני מרגישה שהגוף שלי מתאזן, וסולח לי על האבל שעשיתי לו, ואפילו מרשה לעצמו להפחית קצת במשקל ולצאת מהפניקה והחרדה מהרעבה או לחלופין, מעומס יתר.

אני אכן יורדת במשקל, אבל הבטחתי לעצמי שזה יקרה באופן בריא, איטי, והצבתי לעצמי גבול, החלטתי על משקל שהוא בגדר התקין שמתחתיו אסור לי לרדת, כך שאני אוודא שאני לא נופלת לקיצוניות השנייה שוב.

מקווה שאני אגיע אליו ואצליח לשמור עליו ועל ההרגלים החדשים והבריאים נפשית שסיגלתי לעצמי.
יהיה לי קשה בצבא, בלי האוכל בריאות שאני רגילה לאכול, ובלי הפעילות הגופנית שאני רגילה לעשות,
אבל אני מתכוונת לנשום עמוק ולעשות ככל שביכולתי כדי להשאר במצב הפיזי והנפשי הכי מאוזן שאפשר.

אני מאמינה בעצמי. זה מה שחשוב.

מה איתכן יקרות? מקווה שלכן הולך טוב.

קרן אור יקרה שלי, את לא מבינה כמה אני אוהבת אותך.