חג שמח אהובות ויקרות שלי!

הצלחת לשעשע אותי מאוד!!
חחח :-)
חג שמח מלאך יקר..
שלך,
מאיה

אשמח לשמוע מה שלומך ואיך עבר ערב החג.
קרן אור.

יפייפיה שאת,
קרן אור מרהיבה..
חג אביב שמח לך!

חיבוק חזק וענקי,
תקווה לבנה.

שיהיה גם לך חג שמח ונעים..
תודה על הכל..

שירה

באמת מאוד יפה מה שכתבת..אך לצערי החג הזה רק הוכיח לי אחרת..רק הוכיח לי כמה אני עדיין במקום עצוב, אפל וחשוך.


אני רוצה לספר לך שהיה לי חג שחור.
היה לי ריב עם אחד מבני המשפחה שמתוך הריב הזה רק הבנתי עוד יותר כמה לא מבינים אותי, את המחלה שלי, כמה מזלזלים, כמה אפשר לפגוע בי בכמה מילים פשוטות ולהוציא לי את החשק לאכול..לעשות משהו..
כל היום עבר עלי בדמעות והחג היה לא חג. זה היה עוד יום שחור שהסתיים בריב ובחוסר הבנה ואטימות שאיני יכולה לשאת יותר.
נמאס לי כ"כ שלא מבינים. אני מרגישה כ"כ בודדה..שקופה..שלא רואים אותי, שלא מבחינים בי, שלא משנה מה אעשה- אני פשוט לא קיימת...
זו תחושה נוראית ואני לא יודעת איך להתמודד איתה.

נמאס לי שכל חג שאמור להיות משמח רק מסתבר תמיד ההיפך.
מצבי הנפשי לא טוב ואני באמת מתחילה להאמין שאין מצב לתפקוד תקין אצלי ללא תרופות. אך איני מסוגלת לחזור אליהן. הפחד גדול מדי וזה משתק אותי.
אני מרגישה במבוי סתום.
אני רוצה לחיות אחת ולתמיד, להרגיש, לחוות.. אני מרגישה כ"כ חסרת תחושה, משותקת..

מצטערת אם אני מעכירה את האווירה
אבל הייתי חייבת לשתף..הפורום הזה זה המקום היחיד שבאמת מבין..
<מקווה לפחות שאצלכן החג עבר טוב יותר>

שירן

אני מאוד מתחברת לדברייך... גם אני מרגישה שלא מבינים אותי, שלא רואים אותי...
את יכולה אולי לשתף על מה היה הריב? הוא היה קשור באכילה שלך?
את מדברת על אטימות...מצד מי? ההורים? המשפחה?


למה את מפחדת לחזור לתרופות? את מפחדת מעלייה במשקל?
אולי כדאי שתשקלי כן לחזור לכדורים, אולי המצב יהיה יותר טוב..

אני מצטערת לשמוע שלא נהנית... אני מקווה שמצב רוחך ישתפר בימים הקרובים..
וזה טוב שאת משתפת... לא כדאי לשמור את כל הדברים בפנים...


שתיהיה לך שבת שלום

שירה

בכך שתוותרי על האמת שלך והדעות שלך כדי להימנע מריב,את גורמת לעצמך כן להיות שקופה ולבטל את היותך.
לא תמיד הסביבה שלנו תסכים איתנו(והאמת היא שברוב המקרים יהיו יותר פעמים שלא נובן או שיקבלו את דיעותנו) וחלק מהבגרות היא להבין את זה ולדעת לקבל את זה.חשובה בעיקר ההבנה שאם לא מסכימים איתנו ואנחנו מתווכחות עם מישהו מהקרובים אלינו אין זה אומר שלא ממשיכים לאהוב אותנו.זה מה שיפה באהבה אמיתית,שהיא לא תלויה בשום דבר.אז התווכחת ואולי רבת,אז מה??אנשים ילמדו באופן הזה שגם לך יש דיעות וילמדו סוף סוף להקשיב גם לך.וזה צעד שהוא אומנם לא נעים,אבל הכי נכון עבורנו.
נכון,מתסכל שלא מסכימים איתנו ואולי בדרך גם אומרים לנו דברים קשים(שבאותה מהירות אח"כ נשכחים,אגב..) אבל זה לא מה שצריך לגרום לך לכעוס על עצמך ולברוח להרס העצמי.את כועסת,ובצדק.מותר לך.אבל תפני את זה כלפיי אלו שפגעו בך ולא כלפיי עצמך.אל תענישי את עצמך בגלל כעסך עליהם.זה לא מגיע לך.וזה פירוש להיות,לא להיות שקופה,לעמוד איתנה וחזקה ולדעת שאת זאת את עם הדיעות שלך ולא לבטל אותם כדי לרצות אחרים.

שירן,צר לי על ערב החג שהתקלקל.אבל אל תתני לזה להרוס לך את כל השבוע!
אשמח בכול מקרה לשמוע יותר פרטים על מה שהיה.את לא מעכריה את האווירה אף פעם,אני אוהבת ומקבלת אותך לטוב ולרע ובכול מצב.תרשי לעצמך להיות.אני רוצה לראות ולהקשיב.

שבת שלום,
קרן אור.