תקווה מתוקה

מה שלומך מתוקה?
תודה על המענה המהיר....
אני שמחה שהיתה לך מנוחה טובה...אני מבינה אותך שאת לא בקטע של מתמטיקה...אני גם היתי כמוך לא סבלתי את המקצוע המגעיל הזה. אבל פתאום כשגלתי שאני א וניסתי איך שהוא להציל את עצמי ולהסיח את דעתי מהמחשבות על אוכל תאבון וכ"ו נסיתי על ידי ספרים סרטים וכ"ו אבל זה לא עזר חיפשתי לעצמי דברים אחרים יותר מקוריים להתעסק בהם ואז פתאום מצאתי את עצמי פותחת ספרי מתמטיקה והתחלתי לפתור תרגילים...זה מסיח את הדעת יותר מאשר לראות סרט בטלוויזיה או לקרוא בספר....ואז שעות היתי מוצאת את עצמי שקועה בפתירת תרגילים עד שפשוט התחברתי לזה... את הספרים אני כבר יודעת בעלפה מרוב שפתרתי אותם טונות פעמים.נשנע מוזר, לא???
זהו.אז אני מאחלת לך מליוני בהצלחה במתמטיקה והלוואי שתתחברי למקצוע הזה ויבוא לך בקלות קלות מתוך שמחה וסיבות טובות ומשמחות:-)
מתי סבתך באה?
איך אתם מתכוננים?
בקשר לחג-
אשתף אותך מה עבר עלי:
ישבתי בשולחן 2 מטר זה היה נראה לי מהקוטב הצפוני לקוטב הדרומי השתגעתי מזה.אני רגילה לשבת בשולחנות עגולים וקטנים ולא בשולחן מאורך כזה ארוך. סליחה עם את חושבת שאני מטומטמת אני יסכים איתך. אני לא מצליחה תמיד להפתח ולהביע את הרגשות כלפי חוץ כי אני מרגישה שאני היחידה בעולם שיש לי תחושות כאלה ומחשבות כאלה וכו....
זהו אז איך ערך הטקס?בהתחלה היה מין טקס כזה די נחמד, אחכ היה סעודה שאז הרגשתי נורא לא הצלחתי להשתלט כל שניה ברחתי לשרותים תפסתי את עצמי חזק. היה לי קשה רק בסוף הצחלתי לשמור הכל. ואחכ שרו את האגדה אז כבר לא היה לי מצב רוח לכלום אחרי האוכל הזה. שנה הבאה ביקשתי שהאוכל יהיה בסוף!!!
אשמח לשמוע ממך.
אוהבת
נטע