לשירן המתוקה ולתקווה ומאיה המתוקות

תודה רבה על המילים שלך! הצלחת כ"כ לעודד אותי אין לך מושג עד כמה.
את באמת מקסימה!

הופתעתי מאוד וגם הצטערתי לשמוע שאחיך היה מתייחס אליך בצורה כזאת רעה ושלילית..כשקראתי את מה שכתבת נזכרתי שאני מכירה גם כן מישהי עם הפרעת אכילה ,שגם אצלה בבית היא עוברת טרור עם אחותה שתמיד מקניטה וצוחקת עליה.
גם אחותי הרבה פעמים קינאה בי ובתשומת הלב שאמא שלי מקנה לי בשל המצב, וזה כ"כ בלט לעין!! <היא גם אמרה זאת כמה פעמים מפורשות> ואני באמת חושבת שגם אחיך הרגיש אותו הדבר כמו אחותי וכמו הרבה אחים לאנשים עם הפרעות אכילה.
רק שאני באמת לא מצליחה להבין על מה כל הקנאה וההתנהגות הילדותית הזו. הייתי מתה להתחלף עם אחותי ולהיות בריאה! מסוגלת לתפקד ולעשות כ"כ הרבה דברים! אני שבר כלי לעומתה.. כך שאני באמת חושבת שאין לאחים האלה שום סיבה לקנא בנו.. אם רק היו יודעים מה אנחנו נאלצים לעבור..

אני שמחה לשמוע שזה הסתדר בסוף עם אחיך. והאמת שלאחר הריב הנוראי הזה עם אחותי אמא שלי הציעה שנלך כולנו לטיפול ונדבר עם העו"ס שלי..וסירבתי. אני באמת חושבת שכדאי שאשקול זאת בחיוב הפעם. אולי זה יעזור.. אבל אני כ"כ פוחדת להתאכזב שוב..

מה איתך יקרה ואיך עוברים עליך הימים? איך בטיפול ואיך את מסתדרת בחופש?

אני רוצה לשאול אותך שאלה ואת כמובן לא חייבת לענות..אני זוכרת שסיפרת פעם שיש לך חבר..ותהיתי איך זה מסתדר בעודך סובלת ממשהו כ"כ קשה וכל האנרגיה שלך מופנית רק למחלה ולאוכל..
יוצא לי לאחרונה הרבה לחשוב על העניין הזה ואני באמת לא חושבת שמישהו בכלל יהיה מעוניין בי בתור אחת שסובלת מהפרעת אכילה ומצבים דכאוניים..בנוסף ,אני לא חושבת שאני בכלל מתאימה לזוגיות. לכן מעניין אותי לשמוע איך זה אצלך ואך מתמרנים בין הדברים..

אוהבת אותך ותודה על הכל!
שירן

דבר ראשון אני שמחה ששאלת ואני אענה לך בכייף!!!

שוב, אני שמחה ששאלת ואענה לך בכייף..
כן זה נכון שיש לי חבר ואפילו חבר טוב מאד. אני מבינה מאד את השאלה שלך ואת התמיהה שלך...וכבר תביני הכל
לצערי או לשמחתי?!?! החבר שלי הוא לא חבר כמו שאר החברים של החברות שלי...וזה בגלל שהוא הוא חרש.כן, הוא לא שומע אבל הלב שלו שומע! הוא מאוהב בי ואני מאוהבת בו (בהתאם לכריזות שלי) והוא יודע את זה, אני אפעם לא שונאת אותו אבל לא תמיד מצליחה להתאהב בו... ואני יודעת שזה קשור למצבי רוח המתנדנדים שלי והוא אפילו שהוא חרש הוא מרגיש הלב שלו והנשמה שלו מרגישים הכל הכל!!! יש לו לב כ"כ מבין ומיוחד, לקח לי זמן עד שהצלחתי לשתף אותו בכל הקשור למחלה...בהתחלה הכחשתי את זה שאני חולה ולא רציתי להכניס את זה לעלם החברות אבל ראיתי שהוא לא מבין איך אתמול היה לנו כ"כ כייף ביחד והיום? היום לא בא לי לפגוש אותו...כמו בעצם שכל החברים שלי לא הבינו וברחו ממני, לצערי הפיזמון הזה חזר כמו שקרה אצל כל החברים שלי מהעבר שפשוט התייאשו ממני היה נמאס להם מ"המשחקים שלי" ושהברזתי כל הזמן אבל בניגוד לכל החברים האלו הוא תמיד ניסה להבין אותי לרדת לתחושותי ולהבין את פשר הענין. אחד מין הימים הסברתי לו את התחושות המוזרות שאני מרגישה והסברתי לו מה בדיוק אני עוברת גלי דיכאונות שבאים וחולפים ישבנו 3 שעות וחצי על חוף הים אני לא אשכח את זה בחיים!!!הוא חיבק אותי חזק ואמר אני לא אעזוב אותך לבד, תדעי שאני איתך ולתמיד. ואז בכינו שתינו וזה היה רגע האמת שלי. ראיתי שהוא חבר אמיתי בדם ובנשמה אל תשכחו שהוא חרש וזה מה שעושה אותו מיוחד! אני יודעת שהוא קורא את הפורום הוא מאד דואג לי וכל פעם שרואה שקשה לי הוא שולח לי SMS אז אני אקדיש לו מילה קצרצרה- גל יקר שלי, תדע שאני אוהבת אותך!!!
תדעו לכם שמאז שאני חברה של גל אני מתה על חרשים יש להם לב שומע ומבין. בחיים שלי לא הייתי מאמינה שיהיה לי חבר חרש זה נראה לי רחוק מאד מלהיות קרוב אלי, אבל מאז שאני חולה אני מבינה שהחיים הם גלגל שמתהפך הוא מלא בניסיונות וקשיים ואם גל שהוא חרש בשני האוזנים ומתמודד בעולם השומעים בחיי היומיום עם כל הקשיים האי נעימות שצחוקים עליו או שהוא מפספס פה ושם מהנאמר בין עם בסרטים ובין עם אנשים אם הוא מצליח להיות רגיל ולעלות על הגלים ואפילו לשבור אותם אז הרגשתי שגם אני אצליח, וכולנו נצליח.
גל סיפר לי הרבה על העבר שלו ועל ההתמודדויות שלו ולכן הרגשתי פתוחה לשתף אותו .
בינתיים אני גם לא רואה את עצמי מסתדרת ב"זוגיות" זה עדיין רחוק ממני וגל יודע את זה והוא אמר לי שזוגיות בונים ביחד מלשון "זוג" וביחד אנחנו עובדים על זה לאט לאט לבוא הזמן.
אנחנו גרים בבית כל אחד עם ההורים, אני לא רואה את עצמי מסוגלת לצאת מהבית לגור עם חבר זה עדיין קשה לי!!!
ואיך אצלך, שירן יקרה? מקווה מאד שסיפקתי אותך!
אוהבת
נטע

ואוו!
אספר לך שאני עצמי בעבר יצאתי עם בחור מדהים שהיה עיוור.היה לי נוח שלא יראה אותי (כי חשבתי שאם יראה אותי כפי שאני הוא ייעלם..) וזכיתי להכיר בן אדם כמעט הכי מדהים בחיי(המדהים ביותר הוא בעלי..חח..).הוא לימד אותי שגם בלי שום חושים חיצוניים,אם אלמד להקשיב לעצמי,אגלה את מנגינת ליבי.הוא הוכיח לי שלפעמים כשחסר לך חוש אחד,זה ממש לא משנה,כי תמיד יהיה חוש אחר דומיננטי יותר שיכפה על הכול.למדתי ממנו שלא צריך להיות מושלם כדי להיות שלם.
אני שמחה על שגל עומד לצידך,שנותן לך להתהלך בקצב שלך,ואני בטוחה שבסוף תסכימו על דואט...

שלך,
קרן אור.

נטע יקירה,
את פשוט מתוקה! תמיד כיף לדעת שיש מישהו ששואל בשלומך...
עם החג היה לי קצת קשה ובכלל בתקופה האחרונה...
ומה איתך? איך בטיפול?
איך עבר החג?
שלך,
מאיה

תודה רבה על המיליםהחמות את מדהימה
מהקרה מתוקה???
מה קשה לך?
איתך בלב תמיד!
אשמח אם תשתפי אותנו
אוהבת תמיד
נטע

מהההההה????
אני בהלם!!!
אני כ"כ מתרגשת כ"כ מאושרת!!!
את לא יודעת כמהנתת לי זה היה לי כ"כ מרגש לשמוע את זה...
אני כ"כ שמחה שמצאת את אהוב נפשך. הגעתי למסקנה שעדיף חבר ובן זוג לעתיד שיהיה בעל פגם חיצוני מאשר פגם פנימי ולהיות עיוור או חרש זה בשבילי בכלל לא פגם זה רק מגבלה שאפשר לנצח אותה עם הרבה שמחת חיים!!! ותדעי לך שאני לא מפסיקה ללמוד מגל ואני מאמינה ובטוחה שגם את לומדת מבעלך אין סוף דברים ואיך להתמודדת במצולות החיים! אני גאה בך מאד כייף לי לשמוע שזכית בבעל כזה כי הוא חייב להיות מדהים במיוחד שאת מדהימה! ואני יודעת שהחיים של מוגבלים הם החיים האמיתיים ואני יודעת שאני עדיין חיה בחיים שהם משחק של הילדים והנערים ואם לא היתי א' אז בטוח היתי טובעת בעולם הילדים הנערים והנערות...אבל גל מלמד אותי מה זה החיים האמיתים (וגם הא' מלמדת אותי ) ואני פשוט לא גומרת להעריך....
אוהבת אותך
נטע

קרן אור היקרה, חה חה חה חה חה חה חה קטעים לא פספסתי שכתבת שהבנא הכי מדהים הוא בעלך....
אז הבנתי הכל הפוך!חי חי חי
קטעים אבל נתת לי המון מחשבה חיובית ואני מאד שמחה לשמוע...
אוהבת אותך
נטע

קרן אור היקרה, חה חה חה חה חה חה חה קטעים פספסתי שכתבת שהבנא הכי מדהים הוא בעלך....
אז הבנתי הכל הפוך!חי חי חי
קטעים אבל נתת לי המון מחשבה חיובית ואני מאד שמחה לשמוע...
אוהבת אותך
נטע

נטע- מאוד התרגשתי לקרוא את הסיפור שלך.. הוא באמת נשמע בן אדם מבין וטוב לב! ואני שמחה מאוד שיש לך אחד כזה..
אך איך מסתדרים מבחינת תקשורת? <אמרת שהוא חירש> הוא קורא את השפתיים שלך או משתמש בשפת סימנים כלשהי?

קרן אור- הופתעתי מאוד ממה שסיפרת..לא כל פעם יוצא לי לשמוע על סיפורים כאלה..מדוע זה הסתיים בסוף? האם בשל המגבלה הפיזית שלו?

זה מדהים אותי ההתמודדות שלכן..היכולת של שתיכן להכיל אנשים ולשתף אותם בכל מה שעובר בתקופה כ"כ קשה כשהפרעת האכילה והדיכאון משתלט על הכל..
אני רוצה לומר לכן שאפילו לשלוח הודעת SMS לחברה אני בקושי יכולה!!! אני כ"כ מתביישת בזה!!
אני לא מסוגלת ליצור קשרים עם אנשים.. אני משוחחת עם חברה שלי בטלפון ובלב שלי אני רק מייחלת ומצפה שהשיחה כבר תיגמר ..קשה לי להיקשר לאנשים בצורה כזאת.. אני לא מאמינה שנהייתי ככה..! אני! שהייתי כל היום מול המחשב משוחחת עם כ"כ הרבה אנשים במשך שעות על גבי שעות!!
עכשיו אני לא רוצה אף אחד לידי..לא מסוגלת להתקרב, לשתף..נדמה כי אין אדם שיכול באמת להבין..מה קורה לי??
אולי זה הדיכאון שמדבר מגרוני ..
אפילו את שפורפרת הטלפון איני מסוגלת להרים.. :(
כמה עצוב אני לא מאמינה שהגעתי למצב הזה.
אני מרגישה שאני לא מסוגלת לצאת מזה..

שירן

מה שלומכן?
אני בסדר מרגישה שיפור גדול. בסופשבוע נסענו לאילת היה מאד כייף לא היה לי מחשב זמין ולכן לא שלחתי הודעות. אבל חשבתי עליכן המון.
מה שלומכן?
לשאלתך שירן- אכן חבר שלי קורא שפתיים מעולה. איאפשר לדבר עליו שום סודות:-)
הוא מבין הכל גם בפרופיל וגם מקצה לקצה...
גם הוא יודע את שפת הסימנים והוא לימד אותי כמה מילים בשפת הסימנים כך שאם אנחנו רוצים לדבר כשאףאחד לא יבין אז אנחנו מדברים בסימנים. וזה ממש כייף לדבר ככה אפאחד לא מבין...
אני מקווה ללמוד את השפה לאט לאט.... הוא מדבר רגיל ואם לא רואים את המכשיר שמיעה שלו איאפשר לדעת שהוא חרש. בעצם אפשר לשים לב טיפה על הקול שלו שיש לו מבטא כזה כמו של עולה חדש...רק אנשים עם שמיעה חדה יכולים לחשוד שהוא חרש.כי בעקרון יש לו שפה עשירה וקול נורמלי.
מה חדש אצלכן? אשמח לשמוע.
אני אכלתי היום לחם וזה השיג אדיר עבורי:-)
אוהבת אותכן
נטע

נטע-זה בסדר,יקרה.דווקא היה מעניין הרעיון שלך....
שירן-לא נפרדתי ממנו על רקע של המגבלה שלו כמובן,זה היה יותר בגללי כי לא הייתי פתוחה ונכונה באמת לקשר משמעותי בגלל הטירוף של החיים בו חייתי וגם ובעיקר בגלל הפרעת האכילה שלי שמנעה ממני הרבה דברים כמו הזכות להרגיש שמגיע לי לאהוב ולהיות אהובה.זה דברים שהבשילו אחרי שכבר החלמתי (או תוך כדי) .לפעמים אני באמת חושבת עליו ותוהה מה היה קורה אילולא..אבל לעולם לא אדע וכנראה שאני גם לא צריכה לדעת,כי זה מה שקרה וכנראה שזה מה שהיה נכון עבורי באותה תקופה.
כך או כך,שמחה שאת מוצאת את המקום החם והתומך לחזור אליו.כל עוד שזה קיים,לא צריך עוד משהו.כי על אף שזה נשמע כקלישאה-אהבה היא אכן הכוח המניע שלנו בחיים,והיא יכולה לרפא אותנו(כמובן שקודם אנחנו צריכות לרצות ולהיות שם בשביל עצמנו).


שלכן,
קרן אור.