קשה לי

ברוכה הבאה לפורום שלנו.
אני מבינה שקשה לך מאוד ואת במצב לא טוב.
אני גם מבינה שאת חיילת...
האם את בבסיס פתוח או סגור?
בבקשה, כמו שקרן אור כבר אמרה, ספרי על עצמך קצת יותר, ונוכל להכיר אותך, וככה גם לדעת איפה הדברים עומדים...
מקווה לפגוש אותך בהמשך היום פה.
והיום יום ראשון- שביזות יום א' בצבא....מקווה שאת לא מבואסת יותר מידי.
שיהיה לך יום קל ושיעבור מהר ובבטחה.
בלונדי.

בבסיס פתוח למזלי והיום הייתי בחופש והלכתי עם אחותי לחוף הים והיה ממש כיף זה החזיר לי את המצב רוח תודה רבה שאת ככה מציעה עזרה זה ממש מחמם את הלב את לא יודעת כמה אני צריכה את זה אין אף אחד שיודע על הבעיה שלי מלבד אחותי התאומה לכן אתה הכי כיף לי להיות כי היא מכירה אותי ולידה אני לא עודה הצגות באוכל ,אפשר קצת לדעת עליך בת קמה את מה את עושה ומאיפה הרצון הזה לעזור ,תדעי שאני בראש השנה אהיה 3 שנים בבוץ הזה השנה ה-1 היתה קשה מנשוא הקאות כל יום וכמה פעמים ביום הייתי גונבת עושה לעצמי בושות ופדיחות לא הייתי מפסיקה לאכול ולהקיא כל היום היה הולך לי על זה לא הייתי יכולה לראות משהו טעים מבלי לאכול אותו כל המשפחה שלי היתה אומללה ממני ולבד א עשיתי לי דרך ריפוי החלטתי תחילה להקיא פעמיים ביום ואז פעם אחת עד שהגעתי לפעם בשבוע אני כותבת ביומן מתי שאני נופלת ומה גרם לי להגיע לכך, בגדול זה נובע ממצבי לחץ פרפקציוניזם ומחשבה תמידית על אוכל ,אני רוצה להמשיך לספר לך עוד דברים וזה יבוא בהמשך

שלום ילדה.
אני שמחה שחזרת אלינו לפה ולא נטשת.
נשמע שמצבך לא מזהיר. וכבר 3 שנים שזה ככה...
אני חברה במשפחת הפורום ופה כולן חברות תומכות, וכולן רוצות לעזור ולשמוע ולהיות פה לקבל תמיכה.
אני אוטוטו בת 26. חולה במגוון הפרעות האכילה השונות כבר 20 שנה. מתמודדת כעת עם הגמילה מהבולימיה. מנסה בכל הכוח וכרגע (טפו טפו טפו) מחזיקה מעמד די יפה.
יקירה. נראה שהחיים שלך בסיבוך כרגע.
את חייבת לפנות לעזרה כי כל יום שעובר מוריד אותך יותר לתחתית.
יש המון דרכים לקבל טיפול. ואני יודעת שאת מפחדת שהעניין ייצא לאור.
אבל את חייבת להבין שבלי טיפול, סביר להניח שכלום לא ייפסק כי לבד מאוד קשה להחלים מבולימיה. תאמיני לי, הייתי שם, ניסיתי לבד. ולא יכולתי להפסיק את מעגל הבולמוסים וההקאות. וכמות המשלשלים המטורפת שהכנסתי לעצמי.
יקירה. ספרי על עצמך עוד קצת. האם המשפחה מודעת לבעיה? האם חושדים? או שלגמרי הכל באפילה? האם בבסיס חושדים בך?
אני מחכה לשמוע ממך ואני בטוחה שכולן כאן ירצו לשמוע ולעזור בכל מה שאפשר. כולנו שם או היינו שם. ויכולות לתרום ממיטב הניסיון והתמיכה שלנו. ופה הכל מותר. וכולן מבינות אחת את השניה. פה לא מבקרים אותך רק רוצים לעזור. ואת לא צריכה להתבייש. את צריכה להוציא הכל ולעמוד מול האמת. הגיע הזמן, אחרי שנים של סבל.... ועוד לבד בסיפור הזה.
אז יקירה. ספרי על עצמך עוד קצת. ונמשיך לדבר.
מאחלת לך לילה טוב וקל.
חיבוקים חמים.
בלונדי.