מאיה,תקווה ושירה-

איך עברו עליך הימים של החג והשבתות? אני מקווה שאת מרגישה טוב, ולא עיפה יותר מדי מכל הפעילות שבטח עשית עם הילדים בתקופה האחרונה...
עשיתי את המתכונת שלי במתמטיקה ביום שיש אחרי שיום חמישי חרשתי כל היום, אני יכולה להגיד שבכנות עשיתי את הכי טוב שיכולתי, למדתי והשתדלתי כמיטב יכולתי אז נקווה לטוב..
אני גם רציתי לשתף אותך בזה שפסח השנה הראה לי משהו, בגלל שהמשפחה שלי שומרת על קטניות מגוון האוכל שיכולתי לאכול היה הרבה יותר מצומצם וממש הרגשתי את הכוחות מתרוקנים ממני בגלל מחסור בדברים תזונתיים מסוימים שהגוף שלי צריך כדי לתפקד וזה לימד אותי שאני צריכה לבטוח בגוף שלי ולאפשר לעצמי לאכול קצת יותר או שלא אצליח לתפקד ממש..
בכל אופן דווקא השתדלתי בימים האחרונים לאכול קצת יותר ואני מקווה שזה ימשיך..
מחר לצערי אני חוזרת לבי"ס אני קצת חוששת מזה בכנות כי המנוחה עזרה לי המון אני לא רוצה לחזור לכל הלחץ והקצב המטורף של הלימודים כי קשה לי לתפקד תוך כל הבלגן ואין אפשרות של לגשת לפחות מבחנים כי איזה מורה בדיוק תגיד לך שזה בסדר לא לעשות מבחן במקצוע שלה, אפשר לחשוב שרק את המקצוע שלהם אני לומדת ושאין חשוב ממנו.. בכל זאת אני מקווה שבניגוד לשנה שעברה לא אתפרק מרוב הלחץ אולי פשוט אגיע קצת פחות ללימודים- אולי אדבר עם המחנכת שלי ונראה מה יהיה אפשר לעשות, היא כבר אמרה שאני לא צריכה לגשת למבחן שלה בתנ"ך בפעם האחרונה שדיברנו אולי זה עדין תופס...
תודה על הכל, שלך תקווה

תמיד ניתן לעשות יותר..תמיד התחושה של "הייתי יכולה להצליח יותר אם לא.." מלווה אותנו.אבל יודעת מה למדתי כשילדתי את בני וייסורי המצפון על שאני לא מושלמת עיכלו אותי מבפנים-
אין דבר כזה אמא מושלמת(או כל דבר מושלם),אני צריכה להיות לא הכי מושלמת אלא האמא הכי טובה שאני יכולה להיות בשביל ילדיי.
לגביי עניין פסח והאוכל-אני שמחה לשמוע שיצאת ממנו עם תובנות חדשות,ועכשיו כל שנשאר הוא ליישם אותם....

אני בטוחה שתעברי את הבגרויות בהצלחה רבה,גם אם זה לא יהיה 100 עגול.
זה עדיין ראוי להערכה איך חרף הכול את מצליחה כן להאבק ולסיים את לימודייך.וזה מה שחשוב.

שלך,
קרן אור.