בת שבע בתת משקל

בתור אם לילדים אני יכולה להבין את התסכול שאתה חש לנוכח ילדה שמסרבת לאכול ושממדיה לא תואמים את אלו של גילה.אבל וכאן האבל החשוב-אל תהפוך את נושא האוכל למלחמה,כי במלחמה כמו בכל מלחמה שני הצדדים מופסדים.בתך תלמד שזה כלי נשק ולא תהסס להשתמש בו כל אימת שתזדקק בשלבים מתקדמים זה יכול להפוך לכדי הפרעת אכילה ממשית.
מה לעשות??להטיל את האחריות עליה,להפסיק ללחוץ,לומר לה שמהיום והלאה היא תחליט אם לאכול או לא אבל חשוב שתבין שהאוכל הוא בשבילה ולא בשבילכם.ואני אומרת את זה ממקום פרטי שלי ומחוויה דומה מאוד שעברתי עם בתי.אני כבר לא נותנת לה לתמרן אותי והיא מבינה שהשימוש באוכל כבר לא "משרת" אותה אז היא פשוט מרפה.
כל זה כמובן בתנאי שביקרתם אצל רופא ילדים והוא מאשר שמצבה הגופני תקין ושאין חוסרים מהם היא סובלת או בעיה גופנית שגורמת לה לחוסר תיאבון.
אל תשכח שהיא נולדה קטנה לגילה ואם הכול תקין,נראה לי שהכי כדאי לקבל את זה כמבנה,יש ילדים שהם קטנים אבל מצבם הפיזי וההתפתחותי תקין.כל זמן שהיא נשארת לאורך אותם עקומות גדילה ושאין ירידה באחוזונים,( אז אמליץ לך בחום לפנות למרפאה להפרעת אכילה לילדים שנמצאת בתה"ש או בשניידר ואפילו רק לשם ייעוץ או כדי להרגיע אותכם).

רק בריאות,
קרן אור.