היי יקירותיי

מה שלומך?? אני מקווה שאת מרגישה יותר טוב ושאת נחה הרבה. לא יודעת, זה לא נשמע לי כמו דלקת בגרון. כשהיית במיון לא לקחו לך בדיקות פרטניות? האם לא רצו לאשפזך? או שאת לא רצית? מתוקה, תרגישי טוב ותשמרי על עצמך! את צריכה להיות חזקה בשביל כולם, אבל קודם כל בשביל עצמך. יכול להיות שהלחצת את עצמך יותר מדי עד שגופך החליט לצאת ל"הפסקה כפויה" בלית ברירה? (כמו שקורה אצלי?).

כן, להרפות יותר זו עצה טובה עבור כולנו, אך מה לעשות שאני עצבנית ולחוצה ולא יכולה להירגע? נו, איך אומרים? "לנוח אני אנוח כבר בקבר" או משהו בסגנון (ולא, אני לא פולניה במוצאי). בקיצור, יש הרבה מה לעשות והזמן דוחק, אבל צריך גם לשמור על עצמנו. צריך לחפש אחר האיזון. נקווה שנמצא אותו מתישהו...

לילה טוב ותעדכני כשתוכלי.

דואגת לך!

כרונית.

קרן אור יקרה, אני ממש דואגת לך!
מקווה שמצבך השתפר הלילה ושיש לך תמיכה משפחתית מלאה, כך שלא תצטרכי לקום מהמיטה היום. נשמע שקבלת כמויות עצומות של אנטיביוטיקה, הן וודאי יחסלו את המחלה אך אל תשכחי כמה החומר הזה מחליש את שאר מערכות הגוף, את בטח יודעת זאת טוב יותר מכולנו.
אצלי טיפול קצר באנטיביוטיקה שגרתית מעורר מייד סדרה של תקלות אחרות ותשישות. אז בבקשה תקפידי לנוח ולאכול היטב, ככל שאפשר.
כנראה שאצלכן, קרן אור וכרונית יקרות, הפרפקציוניזם לא נחלש כלל בעקבות המחלה, אלא לבש צורה אחרת... והצורך "לתקתק" הכל ולא לאפשר לגוף ולנפש מנוחה סדירה, או לפחות הפוגה פה ושם, מזיק גם הוא.
מאחלת לך החלמה מהירה וכמה שפחות סבל וכאבים ושולחת חיבוקים חמים!
שלי.