אווווווווווווווווווף!!!!!!!!!!

כסא על הראש?? חחח... קטן עלי! אני יותר בכיוון של לקחת רובה ו"לרסס" על כולם!

יקירה, אל תלחיצי את עצמך יותר מדי ותארגני לעצמך הפסקות קצרות כדי "לאוורר" את המוח. זה חשוב יותר מכפי שאת חושבת! אני יודעת שאת לחוצה ושנמאס לך, אבל אל תשכחי שגם זה יעבור. אל תתני ללימודים לחרפן אותך לגמרי. תקפידי לעשות גם דברים אחרים כדי לשמור על איזון נפשי ועל פרופורציות.

לילה טוב ורגוע!

כרונית.

מכירה היטב את ההרגשה, היא מבקרת אותי לעיתים...
תחושה כזו שאם עוד אדם אחד יפנה אלי, יבקש ממני משהו, יאמר מילה אחת לא במקום - מייד אתחיל לצרוח, או לבכות, או פשוט אקרוס לי על הרצפה. כמו שכתבת, על גבול דק בין שפיות לשגעון.
את מאד מתוחה מהמבחן המתקרב ואני מזדהה איתך לחלוטין. היה רק מבחן אחד בחיי שנגשתי אליו 3 פעמים, וכל פעם הייתי לחוצה ומבועתת יותר (בסופו של דבר שוב נכשלתי, ולמרות העלבון הצורב באותו הרגע זה היה דבר נפלא, כך מצאתי לי כיוון אחר ותחום עניין שמתאים לי הרבה יותר והוסיף המון לחיי).
ואת גם צריכה לבלות כל כך הרבה שעות עם כל האנשים האלו לידך, שגם הם מתוחים ולחוצים.
אז נסי להקל על עצמך, תעשי משהו שאת אוהבת - סרט, ספר, תרקדי (עדיין רוקדת באיזושהי מסגרת?) תקשרי לחברה אהובה במיוחד. או אולי פשוט תצרחי קצת בבית כדי לשחרר מתח?
יום מקסים יקירה, עדכני בהמשך!

מכירה את ההרגשה הזאת כ"כ טוב,יש לי אותה פעם בשבוע בערך.מתחשק לי פשוט לסגור ניידים,כל
מי שיעיז להגיד משהו מעצבן קטן אני פשוט "יורה",ואת יודעת מה אני עושה??אני מבינה שאני כנראה על סף גבול היכולת שלי ואני מפרגנת לעצמי מנוחה,בלי אף אחד,יושבת במיטה ורואה טלויזיה ולא עושה כלום.הלחץ הזה לא בריא,טליוש,ואם תתמוטטי עד אוקטובר זה בטח לא ישרת אותך.קחי לך הפוגה של יום יומיים ותראי שאת חוזרת ללימודים עם קשב בריא יותר,ורגועה יותר.
מקווה שעזרתי ושאת עכשיו כבר נרגעת
אוהבת קרן אור