היי לכולן!

אכן חושבת עליך ודואגת ושמחה לשמוע כי את כבר מרגשיה קצת יותר טוב בעזרתו של האדוויל החביב עלינו כל כך...
תתחזקי ותשובי אלינו.
אוהבת ושולחת הרבה כוחות, אור ואהבה.
בלונדי.

אני שמחה לשמוע שיש שיפור בהרגשתך. אני מקווה שהסטרפטוקוקוס המנוול לא הצליח לחדור לך לפרקים או ללב (חס וחלילה!) ולא לשום מקום אחר חוץ מלשקדים המודלקים... את מקסימה, יש בך הרבה כוחות ואנרגטיות - רק אלוהים יודע מניין את לוקחת את כל זה...

ואני מזדהה אתך לחלוטין - גם אני שונאת להתאשפז ומעדיפה לראות את הקבר ולא את שערי בית-החולים. מכל מקום, אני מקווה שמצבך יוסיף להשתפר ושתתגברי על הפולש הארור הזה כמה שיותר מהר!

באשר לפרפקציוניזם שלך - מה שכתבת אינו מפליא אותי, ואני חושבת שהורייך, כמו הרבה הורים אחרים (אהמ...), עשו טעות בכך ש"לחצו אותך אל הקיר" באשר לציפיותיהם מהישגייך, למרות שכוונתם בסך הכל היתה טובה. ובכל זאת, אני חושבת שהתכונה/הנטיה הפרקפקציוניסטית תלויה יותר באופי הבסיסי ופחות בלחץ הסביבתי. אני, בכל אופן, לא תופסת מעצמי פרפקציוניסטית במיוחד, אם כי יש כאלה שיחלקו עלי כאן...

ואת - תדאגי עכשיו לעצמך ואל תחשבי על העבודה! אמנם קל לדבר, אבל תנסי. כעת יש לך שבוע לאושש את עצמך, אז השתדלי לנוח הרבה, לשתות מספיק (כשיש חום גבוה מאבדים למעלה משלושה ליטר מים ביום - כך אמר לי הרופא שהוזעק למיטתי הקודחת מחום לפני כחצי שנה) ולאכול דברים מזינים.

לילה טוב, שבוע טוב והמון בריאות!!!!

כרונית.

אני מקווה שבשעה שאת תכנסי כאן לפורום אני לא אהיה בחלום השביעי שלי..אבל רציתי להגיד תודה על הדאגה,אני מאוד מעריכה את זה,ואת התשובות המדהימות שאת נותנת כאן לבנות מניסיונך..
אני אגיד לך מאיפה אני לוקחת את כל האנרגיות-אני פשוט הייתי כ"כ למטה בתחתית ראיתי את המוות כמה פעמים(אירועי לב..),והבנתי שיש לי שתי אופציות-או שאני מתה או שאני מרימה את עצמי,וחיה,אבל באמת.כשאתה למטה אתה יכול רק לעלות.ואני תמיד זוכרת איפה הייתי,ולאן אני לא רוצה לחזור,זה מניע אותי.ביזבזתי כ"כ הרבה אנרגיות חיוביות בלהיות חולה,והיום למדתי שאפשר לגעת באנשים,לעזור,לעשות משהו חיובי שיתן לי לחייך כל בוקר מחדש,ומצאתי.מצאתי את הפורום והבנות המדהימות בכאן,הכרתי אנשים מדהימים שלא נתתי להם להתקרב אליי קודם(כי פחדתי שיפגעו בי),אני מאמינה שכשאתה עושה מה שאתה אוהב אתה מתמלא אנרגטית.זה לקח לי זמן להגיע למקום הזה,וכששואלים אותי היכן אני רוצה להיות בעוד 10 שנים מופתעים לשמוע שאני לא רוצה לשנות כלום,אני לא רוצה להיות עשירה(לא שזה יזיק לי כמובן..),אני רוצה להיות במקום שטוב לי,להיות מאושרת כל התפאורה מסביב לא מעניינת אותי ומצידי יכולה להתחלף כל הזמן.הפסקתי לפחד משינויים והבנתי שזה המנוף והידע הכי חשוב שלמדתי בחיים.פחד משתק אותנו,מונע מאיתנו להגיע לאן שאנחנו רוצים להגיע,ואני מאמינה שאין דבר גישמי שאתה רוצה ולא יכול.
טוב את בטח קוראת את זה בשעת לילה מאוחרת לא אתיש אותך עם הפילוסופיה שלי...
תודה כרונית ושאשמח לשמוע ממך.

איזה סטרפטקוק אלים תפסת לך...