כרונית יקרה!

אין כל רע להעזר בתקופת ההחלמה באמצעים חיצוניים שעוזרים לך.אני סבלתי מבחילות נוראות שלוו בהקאות כי לא יכולתי לאכול כלום(אז נטלתי תקופה ארוכה פראמין,שהוא כדור חזק אבל לא היתה לי ברירה),מה גם שקל בטן היא תרופה לא ממכרת,אם כי לא על בסיס מרכיבים טבעיים,אבל כן מקלה על אי נוחות במעי(רק מי שסובלת מעצירות לא מומלץ!),וזה מנע ממך משהו הרבה יותר אכזרי..בקיצור שלי,הדרך היא קשה ומפותלת אבל נשמע שעל אף הקשיים את מסתדרת לא רע,ורציתי להגיד לך כל הכבוד.כנראה שהרצון הזה סוחף אותך,הרצון להבריא ולהרגיש טוב,שאני בטוחה שתדעי להתמודד עם הקשיים וגם אם לא אני בטוחה שכמו חתולה אצילה את תעמדי על הרגליים ותמשיכי ללכת כי את מאמינה בדרך שלך,ואני יותר משמחה לקרוא את זה.
לגבי הפרפציוניזם שלי-כולנו מכירות את זה,אני חושבת שזה הבסיס להפרעת האכילה שלנו.את יודעת תמיד ששאלו אותי בראיון עבודה מה התכונה הטובה שלי-תמיד אמרתי פרפקציוניזם אבל ציינתי שזאת גם אחת התכונות הגרועות שלי.אני באמת מאמינה בזה.פרפקציוניזם אפשר לקחת למקום בריא ונכון,ולאוו דווקא למקום חולה ועצוב.ואני איכשהו מנסה לנווט בין הטיפות,לפעמים מצליחה יותר ולפעמים פחות.מחר למשל אני מתכוונת ללכת לעבודה לפגישה משרדית חשובה של מנהלי מחלקות,אבל מראש הגדרתי את זה בזמן ואחריו אני חוזרת הביתה לנוח.כך אני מרגישה טוב מכל הכוונים ולא מייסרת את עצמי.
בקיצור יקירתי,אני בטוחה שיחד נצליח בסוף להגיע למקום שלו ונוח יותר כל אחת לפי מה שמתאים לה.מאחלת לנו שיהיה באמת שבוע פורה ומספק,אך עם זאת לא מעייף.אוהבת קרן אור

אני מקווה שאת חולמת חלומות פז נעימים ומתוקים עכשיו... איזה כיף לך... ומה שלומך בשעת קריאת ההודעה (שאני מניחה שזאת שעת בוקר מוקדמת)? איזה כיף לך שיש לך אינטרנט בעבודה. לנו אין. ניתקו אותנו (ומעניין למה...).

בכל אופן, יקירתי - לא הבנת את כוונתי, ואני אסביר שוב: המטרה הכי חשובה היא כמובן להחלים ולחזור לחיים תקינים ובריאים. זה ברור. כל השאר יכול לחכות. מה שהתכוונתי לומר הוא שמי שחולה ונמצאת עמוק במחלה, ולא רוצה בשלב שהיא נמצאת בו להבריא, היא בעצם נאחזת במחלה ונשארת תקועה שם. יש לה תירוץ לא לעשות שום דבר עם עצמה ועם חייה, כי הרי כולם אומרים לה שהיא חולה, ואם היא חולה - אז קודם כל היא צריכה להיות בריאה ואח"כ לטפל בשאר הבעיות שלה, אבל היא עדיין חולה, והיא נאחזת במחלה שלה כדי לא לעשות כלום עם עצמה ולהשתמש ב"אבל אני חולה" כתירוץ, וכך היא נשארת תקועה במחלה והשנים עוברות וזמן יקר מתבזבז לריק והמצב רק מסתבך עוד יותר. זו היתה כוונתי , ועכשיו אני מקווה שלא סיבכתי אותך עם ה"חפירות" שלי...

שיהיה לך יום נפלא מלא אהבה!

כרונית.