קרן אור מדהימה שלי!

חזרתי מהעבודה רק לפני חצי שעה(כן זה היו הכמה שעות...),ולגבי פרפקציוניזם אספר לך שהיום הצלחתי לא להילחץ מפשלה פתאלית שעשתה עובדת שלי.אני הרי פדנטית,והכל אצלי מסודר בצורה אובססיבית,ולא יכולתי לסבול בעבר משהו שהוא פחות משלמות.והיני היא אימתה אותי עם זה כמין סתירת לחי -ואחרי הכעס הראשני (שכמובן לא הראתי לה) אמרתי לעצמי היא הגדילה ראש שנה שעברה לא עשו את זה לכן לא היו טעויות(ואני מדברת איתך על נזק של 3500 ש"ח תקציבית שאני אצטרך לתת עליהם את הדין),מה עדיף לי שלא היתה עושה??
למדתי שמי שמפחד להיכשל,לא מנסה דברים חדשים,וגם לא מגלה.היכולת להחליט נשללת ממנו.כי להחליט אתה יכול רק כשיש לך ידיעה ברורה על שני הצדדים.ואז הבנתי עוד משהו שהפחד ששיתק אותי כ"כ הרבה שנים מלהבריא היה זה שבעצם קיבע אותי 10 שנים במחלה כי פחדתי שאחרי כל המאמץ שאעשה עדיין אשאר באותו המקום ואכשל.וזאת טעות,כי בינינו מה יש להפסיד??הרי גם כל החיים כרגע לא טובים??
ואני בטוחה שיש לך את היכולות כמו שאחותך אומרת,אני גם יודעת שאת באמצע התהליך הזה(זה לא מה שאת חושבת שלא התחלת) אבל כן ממליצה שאם את לא הולכת לטיפול,שתהיי כנה עם עצמך לחלוטין,ותגיעי להבנה אמיתית של הגורמים,הטריגרים..כי מתוך הבנה אפשר לצמוח ולהבריא.
יקירתי,גם אני לומדת כל יום משהו חדש,כי אני פותחת את עצמי לחיים,ומוכנה לקלוט תמיד.גם אתן מלמדות אותי הרבה דברים(שלא לדבר אגב על הספרים שאני לא מגיבה כי קטונתי...)ואני שמחה שיש לי את הזכות הזאת.אוהבת קרן אור.

כמה שעות, אה? איך את עושה את זה עם כל האנטיביוטיקה שרצה לך שם בגוף? מקווה שלא התשת את עצמך יותר מידי ושתזכי לשנת לילה טובה ורגועה כפיצוי.
כל הכבוד על היחס התומך בעובדת המפשלת. מרגיז לשאת בתוצאות חוסר האחריות של אחרים, אך אני בטוחה שבעקבות התגובה הנפלאה שלך היא רק תשתפר, או לפחות תעריך אותך אף יותר.
לא תמיד קל לגלות סובלנות כלפי הסביבה וכלפי עצמנו, אך נדמה לי שכאשר מצליחים מתעוררת הרגשה טובה מאד, תחושה שהצלחתי להפוך לאדם קצת יותר טוב ומקבל. וזה שווה את המאמץ. דווקא את עושה רושם של אדם סובלני כל כך ומקבל, נראה לי נפלא להיות עובדת שלך, רק תקלי על עצמך קצת...
כל מה שכתבת על פרפקציוניזם והפחד מכשלון נכון ביותר, ובהחלט גם עיכב את החלמתי. מגיל 0 אמרו לי "לא הביישן למד", אך אני תמיד התעקשי לשמר את ביישנותי וללמוד לבד בלי לשאול, ולתחזק את הפחד מכישלון.
חוזרת לטיפול שבוע הבא, נראה איך הוא יתקדם. אני לא מלאה בציפיות אך בהחלט מוכנה לתת הזדמנות נוספת ולהשקיע מאמץ אמיתי. כל כך אין לי כח לחפש מטפל/ת חדש/ה ולהתחיל שוב עם כל סיפור חיי...
ולגבי ספרים - מי בכלל יכול להספיק לקרוא משהו עם שני ילדים ועבודה?
אבל אם יש לך קצת זמן לסרט (וביביסיטר), אשמח להמליץ על שני סרטים מקסימים שראיתי לאחרונה.
תודה על הכל יקירה, ערב נעים ורגוע!
שלי.

את חוזרת לטיפול???????
למה לא אמרת כלום???
איזה יופי, אני כל כך שמחה לשמוע!!!
כל הכבוד לך. ואני מקווה שהפעם תמצאי את זה מועיל, כי את היום כבר בראש אחר..עם גישה בריאה.
אני מחזקת אותך מפה. גאה בך.
בלונדי

אבל אולי בשקט, אז לא שמעתן...
דיברתי עם המטפלת לפני כחודש בערך, היא בחופש וחוזרת בקרוב. סכמנו שננסה שוב ונראה איך זה הולך, שלא נגרור את הטיפול עם ארגיש אין התקדמות או שלא נוח לי שם.
עוברת להודעה שלך למטה.

אז זהו שלא,היא לא לומדת,זה הטעות המאה שלה בתקופה האחרונה,ואני יודעת שהיא טרודה במעבר דירה,אבל באיזשהו מקום נמאס לי להבין לפעמים.ואני מנסה לבוא ממקום אחר,אבל קשה לי להכיל עבודה לא מושלמת..ולהבין שיש גם אנשים אחרים שהכל אצלם על מי מנוחות ומוותרים לעצמם בקלות..יכול להיות שזאת דרך יותר בריאה של החיים וגם אני צריכה לקבל את זה.
בכל אופן חבל על העצבים שלי....
סרטים אני דווקא אוהבת,והמלצות קלילות יתקבלו בברכה.
נמשיך לדבר יותר מאוחר,אני זזה להכין ארוחת ערב.

אם יש לך את הסמכות. את לא צריכה להיות אחראית על אנשים חסרי כישרון או אנשים שלא אכפת להם מהעבודה שלהם, שזה אפילו יותר מעצבן מחוסר כישרון... את לא לשכה לשירותים סוציאליים!
אז בעניין סרטים: נלך על סרטים חדשים, שאולי עוד לא ראית. הם לא קלילים ממש, אך מומלצים מאד.
הראשון - "אחרי החתונה". סוחט דמעות אך שווה כל דמעה.
השני - "מדוזות". הגעתי ללא ציפיות ומאד מאד נהנתי. אולי לא מושלם אבל סרט קטן, נשי ומקסים.
ועוד כמה: "נודל" - חמוד ומרגש, אבל קצת "קיטש". ו"זהות אבודה" אם בא לך סרט פעולה.
לילה טוב יקירה, תרגישי טוב!

יש לי את הסמכות,אבל אני שונאת להשתמש בה.היא בחורה שנמצאת יותר ממני במערכת-3 שנים-אבל איכשהו משהו השתנה בחודשים האחרונים,היא פחות סבלנית ללקוחות,כל דבר צריך להגיד מאה פעם כי היא לא מבצעת.גם כך יש לי בעיה עם טייטלים-אני לא מנהלת רגילה בהגדרה,כזאת שמחלקת הוראות ולא עושה כלום.פעם הייתי לוקחת את הכול על עצמי,כי ידעתי שכך זה יתבצע הכי טוב ומהיר,אבל עם השנים למדתי להאציל סמכויות,הבעיה היא שתמיד אני חייבת לבדוק כל הזמן אם משהו שביקשתי בוצע או לא ואני לא אוהבת להיות במקום הזה,אני וצה להיות במקום שאני אסמוך שמה שאני אומרת נעשה ושלא ארגיש צורך ואבזבז זמן יקר על השטות הזאת!
ומנגד-אני אומנם לא לשכת הסעד,אבל קשה לי לחשוב על זה שהיא קנתה בית ויש לה שתי ילדים שהמשכורת הזאת מאכילה אותם!ואני מאמינה שאם עד עכשיו היא כן היתה טובה למערכת יש עוד אפשרות שזה יחזור להיות כזה.זימנתי ישיבת צוות דחופה על הגדרת תפקידים...נקווה שזה יעזור..מה גם שריחמתי עליה כשיצאתי ולא אמרתי כלום לפשלה שלה עמדו לה דמעות בעיניים,היא הרגישה אותי! וידעה גם שאני מנגד לקחתי אחריות על זה.אני מקווה שזה יהיה איזשהו מפנה שיעורר אותה קצת..
תודה על המלצות הסרטים,על רובם שמעתי המלצות,אבל כמובן שלא יצא לי לראות,אם מישהי רוצה יש לי סיפריית וידאו של סרטים מצוירים שחבל על הזמן.שרק 1,2 ואפילו 3 ראיתי בקולנוע,זה כל ההווי התרבותי שלי מצטערת..(ואל תצחקו!יש סרטים מצוירים מאוד יפים),אל אני בהחלט מתכננת בסופהשבוע הקרוב לעלות מדרגה ואקח את אחד הסרטים שהמלצת...
תודה יקירה!