תקווה ושירן המתוקות!

בוקר טוב :)
התעצבתי לשמוע שאת בביה"ח... אני מקווה שתשתחררי במהרה הביתה.
אני חושבת אבל שההתמוטטות שלך הייתה נורה אדומה שנדלקה- את חייבת לשים לב מתי את חלשה ולטפל בכך!
אל תתני לנפילה הזאת לשבור אותך- תזכרי אם נופלים אז קמים וממשיכים.
אני יודעת ומבינה שאת בתקופה לחוצה של בגרויות (גם אני נמצאת באותו המצב) ולכן את חייבת לתת אנרגיה לגוף שלך כדי שהוא יפעל ויתפקד, ושתוכלי להוציא את המקסימום מעצמך .

האם את מטופלת אצל פסיכולוגית ודיאטנית?
או שאת נמצאת במסגרת אחרת?

יום נעים ושימרי על עצמך
שירה

עצוב וכואב לי לשמוע שזה מה שאת נאלצת לעבור כרגע..
אני לא מתארת לעצמי אפילו עד כמה זה וודאי קשה לך..

אבל כמו ששירה אמרה לך נכון- זאת נורה אדומה. ואת צריכה לשים לב אליה..חישבי מה היה קורה לו היית מתמוטטת ולא היו מצליחים לאושש אותך??!
אני יודעת שזה נשמע מאוד מפחיד, אבל תחשבי על זה.. זה היה יכול לקרות..

אני זוכרת שכשהייתי מאוד חולה מאוד פחדתי ללכת לשירות לאומי כל בוקר..

פחדתי שאתמוטט, שיקרה לי משהו, שאני אפול בדרך ואמות..הרגשתי כ"כ חלשה..ידעתי שאין לי כוח בקושי לסחוב את עצמי לשם..שלא לדבר על לחזור הבייתה..

כל יום שעבר היה מבחינתי בגדר נס..הרגשתי את עצמי קורסת..נחלשת..בקושי עומדת על הרגליים..
ומהצד, בתור אחת שבתהליך החלמה אני יכולה לומר לך שהחוזק שמרגישים כשמתחילים לאכול עדיף פי 10000 על אותה חולשה!
אני זוכרת כמה ריגש אותי לאחר שחזרתי לאכול, לעמוד על הרגליים מבלי שיכאב לי..כמה ריגש אותי פתאום שיכולתי לעלות במדרגות מבלי להחזיק במעקה..כמה טוב היה ללכת מרחקים ארוכים, לסידורים, לפעילויות שונות ולהרגיש חזקה!!
חישבי על העתיד שלך נטע.. האם כל חייך את מוכנה לבלות בבתי חולים??
נכון שזה מה שאינך רוצה עבור עצמך?

אני בטוחה שיש לך עוד המון שאיפות וחלומות להגשים..

אגב, את מתגייסת לצבא? <אני מקווה שלא..>

מתי את משתחררת מהבית חולים הזה ובמה זה מותנה?

חישבי על המקרה הזה כאפשרות לעלות מעלה, לקום מאותה התמוטטות, להתקדם קדימה..רק קדימה..

מקווה שאת שומרת שם על עצמך ומתמודדת למרות הקושי.
את יכולה!!

שולחת לך חיבוק גדול,
שירן