יקרות שלי

באמת כבר התחלתי לתהות מה שלומך...
אני בסדר,ממשיכה בטיפולים,ומקווה לטוב.לא קל,הרבה פעמים אני בצניחות כואבות מטה אבל יודעת שכל יום מסתיים ולמחרת קמה לעוד יום של התמודדות,כי זה מה שיש.

ולגבייך-את כותבת אבל בעצם לא כותבת..אני מבינה מבין השורות שלא קל לך עם עצמך,ועם ההתמודדות עם הלחצים והקשיים שהחיים מזמנים לנו,אבל גם בתוך כל זה צריך לדעת להתנהל ולדאוג לעצמנו,כי תקופת הבחינות תחלוף בקרוב,אבל אנחנו נידרש להתמודדות שתתבע את קיומה,והגיע הזמן להקשיב הן לנפש והן לגוף.מה את אומרת??
אשמח אם תשתפי יותר.

קרן אור.