דאגה לחברה שלי

היי! מה שלומך? קודם כל אני רוצה להגיד כל הכבוד לך שאתה באמת שם לב למה שקורה ואף פועל בעניין ולא מעלים עין כפי שכל-כך קל לעשות..
אני ממש מבינה לליבך ועם כל הקושי שבכך אתה חייב לדאוג שהחברה שלך תגיע לטיפול לפני שהמצב יחמיר עוד יותר- מה שיקרה עם לא תגיע לטיפול. הדבר לא הולך להיות פשוט אבל עם מאמץ משותף של שניכם אני בטוחה שתוכלו לטפל בעניים- ככל שמקדימים לטפל בעניין ככה יותר טוב כי ככל שהזמן עובר הבעיה פשוט משתרשת יותר עמוק.
לגבי מקומות טיפול אני לא כ"כ יודעת להמליץ אבל לא משנה לאיזה קופת חולים חברה שלך שייכת עם תיצור קשר עם הרופא משפחה שלה הוא יפנה אתכם למקום הנכון.
יותר פרטים על מקומות טיפול ואיך בדיוק לגשת לעניין קרן אור תוכל לעזור יותר ממני, אבל אני באמת מאחלת לכם את כל ההצלחה שבעולם ולכל דבר נוסף שאתה צריך אל תחשוש מלהיכנס לכאן שוב,תקווה

הי מיכה.
אני לא יודעת אם זה כ"כ הגיוני שאני אכתוב לך דברים שכאלו לאחר שאני עצמי נפלתי בבור עמוק, אך מנסיון לומדים... ובכדי שחברתך לא תגיע למצב הזה, אני מציעה לך לחלץ אותה לפני שיהיה מאוחר ומורכב.
אולי תפנה להורים של חברתך ותגיד להם שאתה מרגיש שהבת שלהם -(חברתך) משקיעה מזמנה מידי הרבה מחשבה באוכל וכושר גופני.... תגיד להם שהיא נראת ממש חצי ממה שהיא היתה ותזכור- שהורים בד"כ רואים את הילדים שלהם כל יום אז קשה להם לפעמים לראות את השינוי בצורה דרמטית. תגיד להורים שלא יגידו שאתה אמרת את זה וזה בכדי שלחברתך לא יהיה כעס עלייך. ואם יהיה לה חלילה כעס עלייך, אז תבין אותה ותדע שבלב היא כן אוהבת אותך!
תתמוך בה ותנסה "להאכיל" אותה בעדינות ולא בכפיתיות.ואל תרבה בלדבר על המבנה גוף שלה רק תגיד רמזים שלהיות רזים מידי זה לא יפה זה חולני.כי זה באמת חולני.... ומאחלת לך המון הצלחה עם חברתך ושיהיה לה רפואה שלמה גם בגוף ןגם בנפש.והלוואי ותצליח להציל אותה ולמנוע ממנה הרבה בעיות ומצבים קשים ומסוכנים
נשמח לשמוע ממך ולעזור לך
נטע

ראשית,אני רוצה להגיד לך שאני מאוד מעריכה את הנכונות שלך והרצון לעזור לחברתך.
מעבר למה שהבנות כתבו כאן,אני רוצה להוסיף שלטעמי הדרך הטובה ביותר היא לעמת את חברתך עם המצב,בלי לחץ או כעס,תן לה להרגיש שאתה איתה ואתה מוכן לעשות מה שיתבקש כדי שתקבל טיפול אמיתי.מעבר לכך,לא ניתן לעשות דבר,לצערי.חברתך צריכה להכיר בבעיה ולרצות לקבל טיפול ממקום כנה ומודע.אם לא,הסיכויים להצלחתו קטנים.
אני מזמינה אותך להמשיף לשתף אותנו ולשאול שאלות אם יתעוררו כאלו.ואולי גם תצליח לשכנע את חברתך להכנס ולקרוא כאן קצת,להבין כמה ה"א היא גיהינום,ועד כמה לא כדאי לדחות את קבלת הטיפול.

בהצלחה,
קרן אור.