-אל תאמיני-

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • -אל תאמיני-
    תקווה לבנה
    29/06/2009

    וכולם נחמדים כאן אומרים לך מילים
    התרגלת שיש מי שאומר
    כמה שאת מוכשרת ושאת גדולה
    שהשיר החדש מצמרר

    ואיזה יופי שהולך לך ככה בקלות
    אבל את לא תשימי לב זה יגמר
    ואז מישהו יאמר, הזמן שלך עבר
    ועכשיו תני למישהו אחר

    וזה לא אמיתי אז אל תאמיני
    זו לא את זו מישהי אחרת
    תחייכי חזרה ותתני נשיקה
    איך יפה לך כשאת מאופרת
    וזה לא חשוב, אז אל תחשבי
    שחשוך כאן ורק את זוהרת

    זה שברי זכוכיות ומתכת זולה
    לענוד לצוואר על שרשרת

    שוב אותן מחמאות ואותם עלבונות
    מה לשמוע ומה לבטל
    כי בסוף זו רק את וחוץ מעצמך
    לא נשאר לך את מי לקלל
    ואפשר להבטיח גם את הבטחה
    שחייבת בסוף לקיים
    להיות האחת או להיות אף אחת
    לזרוח או להעלם...

    וזה לא אמיתי, אז אל תאמיני
    זו לא את, זו מישהי אחרת
    תחייכי חזרה ותתני נשיקה
    איך יפה לך כשאת מאופרת
    וזה לא חשוב אז אל תחשבי
    שחשוך כאן ורק את זוהרת

    זה שברי זכוכיות ומתכת זולה
    לענוד לצוואר על שרשרת

    והם לא מכירים אותך, לא באמת
    ורובם לא יבין לעולם
    איך בסוף הופעה מכבים את האור
    את נשארת לבד כמו כולם
    אבל יש מי שיודע יביט בך עייף
    ויגיד בחיוך מריר
    שנעים לך וכייף, אבל כל זה חולף
    ובסוף
    מה שיש לך
    זה שיר...

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    -אל תאמיני-

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • תקווה לבנה,

    קרן אור
    30/06/2009

    כל זמן שנבחר להיות,זמננו לא יעבור לעולם.אולי עבור אחרים,אולי הדמויות יתחלפו בדרך,אבל אנחנו תמיד נהיה נוכחים.

    ומסכימה,זאת רק את...אבל זה מספיק.ויהיו כאלו שאם רק תתני להם לראות מבעד למסכות,תתני בהם אמון,ותסכימי להיות כפי שאת-לא נוצצת לא זוהרת לא פורצלן..יפסיקו להתייחס רק לאשליה.

    הפחד מסרס וכמוהו גם התחושה כאילו מישהו מחפש,רודף,נרדף..הם האוייב הגדול ביותר שלנו.כי כפי שאמרת,בסופו של דבר ההצגה מסתיימת,האורות כבים ושום דבר נוצץ לא נשאר,בגלל שאנחנו לא נתנו לדברים אחרים לבוא לידי ביטוי,וע"כ מופיעה הריקנות,תחושת הפספוס,האכזבה,האובדן...

    אבל החיים מלמדים,והשירים שנותרים מזכירים לנו תקופות שהסתיימו.אל לנו לפחד מזה,צריך לקרוא אותם ולהפנים,ללמוד מכל דבר,ולהבין באמת..מי אני??מה אני מחפשת??ממה אני בורחת??

    קרן אור.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום