המשך שלא נשלח

אני לא בטוחה שזה הסיבה אני לא יודעת סיבה ברורה כי אני לא כ"כ זוכרת מה עבר עלי עוד באותה תקופה...מבינה? הגוף שלי מאד בילבל אנשים. אנשים באמת חשבו שאני קטנטנה, כי אני לא גבוה בכלל אני קרובה להיות נמוכה מאשר גבוהה.
ואיך אתן יקרות?
ואצלך שירן, הבנתי הכל התחיל משרות לאומי. חשבתי על זה הרבה. תודה ששיתפת אותי בכך יקרה.

.
חשבתי ללמוד לפסיכומטרי שנה הבאה, מה דעתכם?
רעיון?
קרן אור,
שירה תקווה דניאל שירן וכולן תודה רבה רבה שוב על כל מילה שלכן שלכן שבשבילי היא שווה זהב!!!
אוהבת אותכן
נטע

מה שלומך? איך את מתקדמת? הרעיון שהצעת של ללמוד לפסיכומטרי דווקא נשמע לי רעיון ממש מגניב , עם עדיין יש לך חששות כלשהם לגבי השירות אז את יכולה עם רעיון זה כביכול לקחת לעצמך עוד שנה של חופש אבל בו זמנית גם לנצל את הזמן הזה למשהו מועיל שגם ככה באיזשהו שלב היית צריכה לעשות אותו ודווקא אומרים שלעשות פסיכומטרי הכי סמוך ללימודים של התיכון זה דבר טוב כי את עדין בראש של לימודים- אז עם את חושבת שיש לך עכשיו את הכוח להמשיך וללמוד אני חושבת שלעשות פסיכומטרי זה דווקא רעיון ממש טוב..
איך חוצמזה?
תקוווה

הדברים שכתבת הזכירו לי ממש את עצמי כשרק התחלתי בתהליך ההחלמה..נורא הזדהיתי עם הדברים שכתבת!

גם אני בהתחלה הרגשתי שאני רוצה לעשות עם עצמי משהו, רציתי מאוד להתחיל פסיכומטרי..וממש התעקשתי על להתחיל כבר..
אבל הדיאטנית שלי והמטפלים הנוספים שהיו לי בהמשך המליצו לי שלא, משום שמצבי עדיין מאוד עדין ורגיש ואני יכולה בקלות ליפול למקום לא טוב.. הרי פסיכומטרי זאת מסגרת מלחיצה שדורשת הרבה אנרגיות שלדעתי, האנרגיות האלה שלך צריכות להיות מופנות אך ורק להחלמה שלך!!

חבל שתכניסי את עצמך סתם למסגרת מלחיצה ותילחצי בעצמך..את חייבת לשמר את ההתקדמות שהשגת עד כה..
אני אומרת לך מה שלי אמרו בכל אופן.. לי בזמנו זאת לא הייתה אפשרות.. המליצו לי להחלים קודם.
ואת האמת שגם היום אני לא מרגישה מוכנה לזה עדיין.. גם היום אחרי שעשברה כבר שנה לצערי- אני לא מרגישה בשלה ללימודים.. אני מרגישה על חוט דק ושאני כל רגע עלולה ליפול..

חישבי על זה שוב.. את לא חייבת למהר לשום מקום רק בגלל שבני גילך כבר ממהרים..זיכרי שהם יהיו עכשיו בצבא ואף אחד לא באמת מתחיל ללמוד עכשיו..מה גם שלכל אחד יש את הקצב האישי שלו ואל לך להשוות את עצמך לאחרים.


שירן