בנות יקרות

לא נעלמתי...אני פשוט בתקופה ממש ממש קשה עם עצמי...היתעייפתי מעצמי כבר....:(
ואת מתוקה שלי??את בבית כבר??או שמה נותר לך עוד לסיים את האישפוז??ואיך את בסך הכול?איך מתקדם איתך??מחכה לשמוע מימך...אוהבת דניאללללל.

הדברים שכתבת לי עשו לי כ"כ טוב על הלב..
היה לי יום קצת קשה וכשחזרתי הבייתה וקראתי את ההודעה שלך זה העלה לי חיוך גדול על הפנים..
תודה יקרה שהצלחת לגרום לי לראות גם את הכוס המלאה בסיטואציה שקרתה לי אתמול..
כי אני לא הצלחתי..

חשבתי שאני כבר בשלב שאני יכולה ומסוגלת לפרגן לעצמי, שאני בשלב שהמחלה כבר לא שולטת בי כ"כ.. שאני מסוגלת לסיים את המעדן הזה עד סופו ולהתגבר מבלי דבר שישלוט בי.
אבל אתמול ראיתי כמה זה לא כך וזה איכזב אותי שהחיים שלי כאלה.. נשלטים בידי מחלה.. שאני לא בן אדם חופשי..שהחירות שלי נגזלה ממני.. ככה אני מרגישה.

אני לוקחת את המילים שלך לתשומת ליבי ואנסה להסתכל על המצב בצורה אחרת. מקווה שלפעם הבאה תהיה לי היחשפות טובה יותר.

יקרה, אני כ"כ כ"כ שמחה לשמוע על השחרור שלך מבית החולים. אני מאחלת לך שיהיה לך תהליך החלמה כמה שיותר קל. אין לי ספק שיהיו עליות ויהיו גם ירידות אבל זה תהליך ששווה לעבור אותו..מאחלת לך שתמצאי את עצמך, את נטע האמיתית בתוך כל התהליך הזה והכי חשוב- שתחלימי.

אוהבת אותך ומאחלת לך את כל הטוב שבעולם,
שירן