בוקר טוב לבנות הפורום המקסימות..

כל פעם מחדש אני נפעמת מיכולת ההתמודדות שלך.. מהיכולת שלך לחיים האלה, בתקווה שטמונה בך, שניכרת בין השורות שאת כותבת.. את נותנת לי הרבה כוח!!
אני מקווה שתשתחררי מהר מאוד הבייתה ותשובי לאיתנך אין לי ספק שזה יקרה..
עדכני אותנו בהמשך לגבי מצבך.

אני רוצה לספר לך שהיום הייתה לי פגישה מאוד לא טובה עם הפסיכיאטרית שלי. היא מאוד לא מקצועית, גרמה לי להרגיש ממש קטנה , מצומצמת.. הרגשתי שהיא מגמדת את הבעיה שלי. אמרתי לה שמאוד קשה לי עם האוכל אז היא ענתה לי בתגובה שהייתי פשוט בשוק ממנה: "מי אמר שהחיים קלים? לכולם קשה"..ממש חוסר התחשבות מצידה..היא גם סיימה את הפגישה מהר בטענה שיש לה קניות לעשות, בחיים שלי לא נתקלתי בכזה חוסר אכפתיות ומקצועיות כלפי מטופל.
אני מחר מתכוונת לבקש שיחליפו לי לאחת אחרת..אני לא רוצה להיפגש עימה יותר. אני שונאת את זה שלקחתי את זה כ"כ קשה.. שנתתי לה לפגוע בי ולחשוב שאולי בי האשמה.
שאני מרגישה שהבעיה שלי לא כזאת חמורה כפי שהיא עשתה ממנה..

לא ייאמן שיש אנשים כאלה ברפואה.

קרן אור, האם שמעת פעם על טיפול הומיאופתי לטיפול בדיכאון? הפסיכיאטרית שלי אמרה לי שזה יהיה בזבוז של זמן וכסף..ואני לא יודעת אם זה נכון.. אחרי הכל היא באה ממקום שונה..
אני מרגישה שהתרופות שאני לוקחת לא עוזרות כ"כ..שאני צריכה "דחיפה" חזקה יותר. אבל בשביל זה אני זקוקה לתרופה חזקה יותר שעלולה להעלותי במשקל ואני פשוט לא יכולה לתת לזה לקרות..גם ככה אני חרדה מאוד עם כל הנושא של האוכל.
זו דילמה קשה מדי לעמוד בה.

מה דעתך?

שולחת לך איחולי רפואה שלמה, בטוחה בניצחונך על המחלה הזו!
שירן

את יודעת,מתחת לכל השכבות ועוד לפני היותה אשת מקצוע אנשים הם קודם כל אנשים ותמיד יביאו איתם את האופי שלהם לטיפול(גם אם הם מתכחשים לזה,לטעמי המרחב הטיפול הוא אף פעם לא אובייקטיבי באמת אלא מונע מאמונות של המטפל) ,אבל בתוך זה אני מאמינה שאת לא צריכה לספוג את זה.אם הפסיכיאטרית מגלה חוסר רגישות ואת לא מרגישה שהיא מסוגלת להכיל את רגשותייך באמת,מותר וכדאי לך להחליף.אבל לא הייתי עושה את זה בלי לנמק ולדבר(זוכרת שהחלק הכי חשוב עבורנו הוא לדעת להיות ולהתבטא דווקא במקומות שהכי קשים לנו,ולא לברוח מזה??) .קבעי איתה פגישה ודברי על מה שאת מרגישה.יכול להיות שתגלי שזה רק סגנון התבטאות ולא נובע ממקום אחר,והיא כן איתך.ויכול להיות שתגלי שוב ביטול או חוסר אמפאטיה.אבל חשוב,לטעמי,כן לתת לזה מקום.כן לאפשר לצד השני להסביר את עצמו.
לגביי טיפול הומאופתי-תראי,למדתי בעבר הומאופתיה ואני מאוד מאמינה בה,יחד עם שילוב של הרפואה הקונבנציונאלית.דווקא ברפואה האלטרנטיבית יש יותר הכלה במישור הנפשי.כמובן שבתוך ההומאופתיה יש אסכולות שונות.יש את הפנאטים שמתנגדים לרפואה הקונבנציונאלית ויש את אלו שיודעים היכן הגבולות שלהם ועד איפה מותר להם לטפל.חשוב שאם את מחליטה לנסות מישהו כזה שיהיה מהימן,ורצוי רופא(כי המצב שלך עדיין דורש התחשבות רפואית).אם תרצי,אוכל לתת לך כמה טלפונים של אנשים שאני מאוד מעריכה אבל לא ע"ג הפורום(כיתבי לי את המייל שלך ואענה לך לשם).

בנתיים יום מקסים,
קרן אור.

מה שלומך היום קודם כל?
איך את מרגישה והאם כבר שוחררת הבייתה??

בעניין הפסיכיאטרית זה מדהים הדברים שאמרת לי..זה בדיוק אותם דברים שאמרה לי היום בטיפול העו"ס.. היא אמרה לי שהיא מאוד מבינה את זה שנפגעתי ושאני צודקת אך חשוב שאדבר עם הפסיכיאטרית ולא אשמור בבטן.. שאעמוד על שלי ואסביר לה שפגעה בי ולו רק כדי לשפר את הרגשתי. אני את האמת לא חושבת שזה הכרחי לי..אני באמת אסתפק בלהחליף מישהי אחרת והעו"ס שלי אמרה לי היום שייתכן ואקבל מישהו אחר.. ושאם אחליט שאיני רוצה בטיפול עימה יותר אז יקבלו את זה וינסו למצוא לי רופא אחר.

בעניין ההומיאופתיה, אני מאוד פוחדת להוציא על זה עכשיו כסף..שגם כרגע אין לי כ"כ..עד כמה שהבנתי מכל מי שאני שומעת כל אחד אומר לי שזה יהיה בזבוז של זמן וכסף ואני מאוד מתלבטת כרגע מה לעשות. אני מאוד רוצה למצוא משהו שיקל על העומס הנפשי שלי ויעזור לי קצת להתאושש..
ובעניין התרופות הרגילות שפסיכיאטר נותן, אני שוב פעם בדילמה עם עצמי.
אני זוכרת תקופות שהייתי לוקחת תרופות והייתי פשוט "על הגל" כמו שאומרים..זה חיזק אותי והוריד לי את רמות החרדה ואני מאוד מתפתה לנסות שוב תרופות כאלה. זה מפתה מדי.
אך מצד שני קיימת שוב האפשרות של תופעות הלוואי הלא רצויות שעלולות להחזיר אותי אחורה מבחינת האכילה והחרדות כלפי האוכל בכלל ואני לא רוצה בזה שוב.

מה דעתך על הדילמה הזו? זה כ"כ מטריד אותי..

תודה על הכל,
שירן.