כרונית יקרה - מה שלומך?

לילה טוב! אני מניחה שאת כבר בחלום האחד-עשר שלך, אז סבבה ולבריאות! וכן, אתמול אכן נהניתי מפירות הנקיון שלי, אך היום קצת פחות, משום שכבר ראיתי שכבת אבק דקיקה חדשה מתחילה להיאסף על המשטחים שכה הברקתי ביום שישי האחרון... אוחחח, כמה אני שונאת אבק!!! טוב, מה לעשות? ככה זה כנראה...

שלי יקירתי, אני שמחה ללמוד כי אינך כועסת ו/או פגועה, כי באמת שאין ממה. בסך הכל יש מקום בפורום הנפלא הזה לכל הדעות, ומה גם שאינני חושבת כלל שאנו חלוקות בדעותינו. אם אנו מוצאות גורמים מחזקים או מחלישים במשפטים שונים, אזי אין בכל כל רע, וכל אחת יכולה לבחור במוטו שלה. העיקר שניחלץ מכל ה"סמטוכה" הדביקה הזו בשלום.

לשאלתך לגביי - כן, לצערי, לפחות בשלב זה, אינני יכולה ממש ליהנות מדברים. זה קורה בגלל לחצים שונים המופעלים עלי מכמה כיוונים, לחצים שאני מתמודדת אתם לבד, בעל כרחי, וכאשר אין באמתחתך הרבה שמחת חיים הכל נראה ונעשה קשה יותר. אני כנראה צריכה עוד הרבה זמן כדי להרגיש את עצמי בחזרה. ותודה על האכפתיות ועל ההתעניינות.

ומה אתך? איך עברו עלייך הימים האחרונים? האם הספקת בשבת כל מה שרצית? ואיך עברו הארוחות המועדות לפורענות? שמחתי לקרוא באחד השרשורים שאת יותר קשובה לגוף ולבטן שלך. זה מצוין! המשיכי כך. זה בדיוק מה שהמלצתי לך לעשות. ושמחתי עוד יותר לקרוא שהפיתוי להקיא פחת (טפו-טפו! טאץ' ווד!). אני חושבת שזה די צפוי שהוא יפחת, מכיוון שאת לא מכבידה על עצמך. מצד שני מתעוררת הסכנה שבגלל הרצון לא להכביד על הבטן את מקמצת ומקמצת, ולפני שאת אומרת "ג'ק רובינזון" את מוצאת את עצמך בחצי המגרש האנורקטי... אז היזהרי מזה ותשמרי על עצמך.

שיהיה לך יום מוצלח ויעיל מחר!

לילה טוב ולהשתמע,

כרונית.