קרן אור..נטע..שירן..

אני כ"כ מבינה אותך..זה לגיטימי שתרגישי ככה..עוד לא הבראת מהמחלה הזו ואת גם ללא טיפול מקצועי אז די ברור לי שהמחשבות וההתנהגויות החולות לא עוזבות אותך.

את יודעת אתמול הייתי בטיפול והבנתי שאי אפשר לעבור את המחלה הזו כ"כ מהר לצערי.. שזה תהליך איטי מאוד ושלא יהיה נכון מצידי לצפות שהיא תחלוף במהרה על כל ניצחון קטן שאבצע נגדה.
ברור לי שהנצחונות הקטנים האלה על המחלה תורמים לי להתקדמות ולהבראה, אבל דרוש עוד ועוד ניצחונות כאלה וזה תהליך ארוך עד שאגיע אל קו הסיום.
אני לא מתכוונת לייאש אותך במילים שלי אלא רק כדי להסביר לך שלא תחמירי עם עצמך כ"כ..כי המחלה הזו נכנסה בנו עמוק מדי ועכשיו יהיה קשה מאוד להוציא אותה אבל זה לא אומר שזה בלתי אפשרי. עם עזרה וטיפול נכונים זה בהחלט אפשרי.

אמרת שאת מתכוונת למצוא לעצמך מסגרת טיפולית. האם יש התקדמות? מצאת משהו?

אל תוותרי על טיפול יקרה. בידקי בקופות החולים שלך אם הן מציעות טיפול מהסוג הזה או אפילו תבררי על מרכזים לבריאות הנפש שנותנים את שירותיהם בחינם לקהל. <יש בכל עיר מרכזים כאלה>
אני מזדהה עם כל מילה שלך ותדעי שכולנו כאן מבינות לליבך ואת לא לבד.

אני בטוחה שברגע שתפתחי בתהליך טיפולי את תרגישי טוב יותר ומוגנת כנגד המחלה הזו ותצליחי להתאושש ממנה.
לא הכל אבוד יקרה.
שירן

לא מצליח לשלוח הודעה ואני כל כך רוצה לענות לך=(

שוחחתי עם לא מעט מקומות..אדע בהמשך לאן יחליט ללכת...בכול מקרה...אני באמת מקווה שלא הכול אבוד...אני באמת רוצה ליהיות מחוצ לסיפור הזה..הסבל לא שווה את זה..ומיצד שני ישנן המחשבות המפחידות..ודפוסי ההתנהגות שרק מפילים אותי..אתמול היה לי רגע לא נעים..אחרי כמה ימים שלא..וזה הפיל אותי פיזית וריגשית ולכן הייתי שבורה...

שירן נשמה שלי!!!
מה איתך אהובה? איך בעבודה? ואיך הולך בטיפול?החלפת רופאה???
מה חדש אצלך? הכל בסדר? אצלי יש שיפור, רק עכשיו קצת פחות כי יש לי דלקת גרון...
אוהבת אותך
נטע

צהרים טובים!
מה שלומך יקרה שלי???
כבר עברו כמה שעות טובות מאז שכתבת, איך את מרגישה כעת אחרי מה ששירן כתבה?
אני מאד מזדהה איתך יקרה שלי. אני כ"כ מבינה אותך ואני רוצה שתדעי דניאל יקרה, שאני מחזיקה לך אצבעות חזק חזק חזק.
זה לא קל מתוקה, אבל את חזקה דניאלוש!!!את אמיצה ואת גיבורה. ואני מאמינה בך שתנצחי את הפולש הזר הזה שלא מרפה מאיתנו...
מה שלומך ככה? מתוקה. מצאות את טיפול? יש טיפול מאד טוב בתל-השומר? זה קרוב לך?
אבא ואמא שלך יודעים מהכל?שיתפת אותם? הם תומכים?
אוהבת אותך בלי סוף
נטע

הלוואי והלוואי שאהיה חזקה ואצא מיזה!תודה על מילים חמות!נטע מקסימה ויקרה שלי!!!איך אני מרגישה??יום ככה יום ככה...אני עדיין בחיפוש אחר מקום טיפול..מבולבלת מעט...ולגבי תל השומר..אני גרה באיזור השרון..זה לא כזה רחוק..אבל שמה זה רק אישפוז?או מה?וזה איפה שאת היית נכון מתוקה שלי!?עכשיו לגביי ההורים..(אני בת 20 דרך אגב)כן הם יודעים..אבל מה שהם לא יודעים זה איך להיתנהג איתי..הם רק מחמירים בהערות ובמילים זהם אומרים לי..שרק גורם לי להאמין שאני חולה ואין תקווה..ואני נלחמת!!אני לא אתן לאף אחד ולא לעצמי לוותר על עצמי..אני חייבת לא?"ויש לך כוח של צבא שלם..אך את נגד כולם וזה הופך אותך למה שאת..לוחמת"משפט שנגע בי כל כך מאיזה שיר..הרגשתי צורך לרשום חח=]ואת מתוקה שלי!?איך הולך איתך!?

הי מאמי. מה איתך?
כייף לשמוע ממך. אני גאה בך מאד שאת רוצה מנסה ומשתדלת, כל הכבוד. איך הולך לך עם האוכל???? אוכלת??? בתל-השומר אין רק אשפוז מה פתאום, יש מפגשים ויש גם מרפאה וגם מחלקה סגורה ששם זה האישפוז...מבינה מתוקה? תלהשומר זה גם לא קרוב אלי....
אני לא יודעת איפה זה אזור השרון אני גרה במבשרת.
מתוקה שלי, את חייבת להשתקם בצורה הטובה ביותר. כי מגיע לך את זה!!!
את יכולה בעוד מקומות לקבל טיפולים אני לא כ"כ מבינה בזה כי הורי הם אלו שלקחו אותי. אני היתי בטיפול בהדסה ען כרם והיה לי שם מטפלת ממש ממש ממש ממש טובה ורק חבל שהיא כבר לא נמצאת:-(
מתוקה שלי. אני לא היתי בימים האחרונים הרבה כי יש לי דלקת גרון חזקה אז אני כל היום שוכבת וצופה בטלוויזיה כי אין לי כוח לזוז אבל עכשיו מרגישה יותר טוב.
אוהבת אותכן
נטע

מה שלומך? איך את מרגישה? אני יודעת שלא כזה הגבתי לכל ההודעות שלך והאמת היא שכנראה שלא הייתי מוכנה לזה פשוט- אני מקווה שאת מבינה.. מה שכתבת ממש נגע לליבי, אני מבינה בדיוק את כל מה שאת מרגישה. ואני מסכימה עם כל מה שהבנות אמרו כאן- את חזקה ואני בטוחה שאת תצליחי לצאת מזה- אסור לך לוותר לעצמך כי את שווה את זה ואפילו יותר!!
באמת חשוב שתמצאי לעצמך טיפול כי זה הצעד הראשון והמשמעותי ביותר שתעשי ברכך אל ההחלמה, אני הייתי מטופלת בתל-השומר ועם באמת תרצי בכך המקום יכול לעזור לך כל עוד את לא מוותרת!! וכומבן שעם כל שאלה ודבר שקורה שם את יכולה רק להגיד ואנסה כשאר הבנות לתת את התמיכה שלי וגם להסביר מתוך מה שאני עברתי שם..
אני באמת יודעת שאת מסוגלת לזה פשוט תתני לעצמך את האפשרות להחלים ולחיות את החיים כפי שמגיע לך!
אני מקווה שמילים מעטות אלו עוזרים לך לפחות קצת, לפחות בשבילי זה עוזר שיש אנשים שמבינים וכולנו מבינות תומכות ותמיד כאן בשבילך,תקווה

אני מבינה..לא תמיד קל..אז קודם תודה על התמיכה והרצון..ולגבי תל השומר..תוכלי לספר לי איך שם?זה רק אישפוז?ולגבייך..בת כמה את..והאם את במקום טוב יותר היום!?מחכה לשמוע מימך..דניאל.

מה שלטמך? איך את מרגישה? ניסתי לשלוח לך הודעה כבר מקודם אבל זה לא נשלח, אנסה שוב עכשיו בתקווה שזה הפעם יגיע אליך..
שאלת אותי כמה שאלות ואנסה כמיטב יכולתי לענות עליהן- קודם כל הטיפול בתל השומר הוא של חולת חוץ- כלומר את ממשיכה בחיים שלך כהרגלם ומגיעה כמה פעמים בשבוע לצורך טיפול במקום- הטיפול פיזי כלומר של דיאטנית ופסיכולוגי כלומר המנהלת שם ד"ר כראל היא גם פסיכיאטרית..
אישית היתה לי דיאטנית מדהימה שהצליחה עוד איכשהו לעזור לי היא כבר לא עובדת בזה היא הרגישה כנראה שהגיע הזמן לשינוי....
אני יכולה להעיד מעצמי ומחברה שלי שעד לא מזמן היתה מטופלת שם בעצמה שלמקום יש פוטנציאל אבל מרוב שהם מוצפים בהרבה מקרים של ה"א יש קודם כל רשימת המתנה וגם כשאת מטופלת שם לא תמיד את מקבלת את הטיפול הטוב ביותר עקב המקרים הרבים שהם מנסים להתמודד איתם.. עם את בכל זאת נכנסת כמטופלת שם פשוט תדעי שאת צריכה לא רק טיפול פיזי עם דיאטנית אלא גם טיפול של פסיכולוגית שתעזור לך מבחינה נפשית הרי בואו נודה בזה העיקר כאן הוא לא הק"ג עומד מאחורי זה משהו חזק הרבה יותר- משהו נפשי שגם דורש טיפול!
אני יודעת שאת מסוגלת לטפל בזה היי עמיצה וקחי את הצעד השמשמעותי הזה,כולנו כאן לכל דבר שתצתרכי ואני אישית כאן כדי לענות על כל שאלה שלא תהיה..תקווה

שוב תודה על התמיכה..גמני כאן בשבילך בכול עת ובכול דבר שרק תירצי..ולגבי הפאן הנפשי שאמרת אני מסכימה איתך כל כך!הרי שמעבר לפחד מהעלייה במשקל ובכלל בתור אחת שיש לה הפרעת אכילה..אני מודעת שבהרבה מקרים שהמשקל כבר לא המרכז של הבעיה..אלא משהו אחר..משהו חלש וכאוב בנפש..בכול אופן אני מקווה שאמצא מקום יעיל ובמהרה..