היי חברות יקרות

טוב אז אני כאן כותבת במקביל אלייך,ואם לא אשמע ממך בדקות הקרובות אנטוש למיטה.יש לי מחר יום ארוך שמתחיל בעבודה,נמשך לפיזיותרפיה ומסתיים באסיפת הורים(אל דאגה יש לי שניים השבוע...) מדהים איך כל יום אצלי לא משעמם,תמיד יש לי מה לעשות....
אני אגב לא אוהבת דגים,אבל אם יש צורה אחת שאני אוהבת מאוד זה חריימה וכמה שיותר חריף!
מדהים איך התיאורים שלך מעלים גם בי את אותו החשק,ונראה לי שאני פשוט אחלום על החריימה של אמא שלי...
טוב יקירה נשיקות ונשתמע מחר
קרן אור

כן, בהחלט אני יכולה/עלולה להופיע לאחר כמה שעות!

** הנה אני!!! **

מה שלומך? ואיך ישנת, יקרה שכמוך? אני מקווה שמייל הבכורה שלי הגיע ליעדו, ואם לא - אנא הודיעיני ואתקן מיד את הטעון תיקון. אני מקווה שהצרבות עזבו אותך לנפשך, ואם לא - טפלי בהן ומגרי אותן באחת השיטות העממיות.

מה שכתבת לגבי צום יום-כיפור מזכיר לי אותי לגמרי - גם אני מתקשה להאמין שפעם הייתי יוצאת החוצה ועוד הולכת לביהכ"נ ועוד - שימי לב - בבגדים לבנים... היום אני "מרוחה" במיטה, מיובשת וחלשה, מתפללת רק לא לחטוף התקף (מיגרנה או "סתם" כאב ראש עקב התייבשות) או בחילות ומייחלת שהצום כבר יעבור בלי תקלות מיותרות 0ועל בגדים לבנים אני בכלל כבר לא מדברת...). מרוב שאני עסוקה בפחדים מחולי ולחץ, אני בכלל לא מקדישה מחשבה יתרה למשמעות של היום הזה, שהיא כמובן העיקר. אז כמו שאת מבינה, גם אני לא ממש "מתה" על היום הזה...

לגבי הפגישה שבוטלה - נראה לי שהבחורה אכן קיבלה "רגליים קרות" , התבלבלה, התלבטה עם עצמה ולבסוף בצר לה החליטה לסגת. לכן אני חושבת שכן כדאי לך לנסות להתקרב אליה ולהושיט לה יד לעזרה. היא יזמה אלייך פניה מתוך מצוקה, וכדאי לך לנסות להיענות לה בדרך שאת יכולה. זה יהיה נכון, ויותר מזה את לא יכולה לעשות.

מחזקת אותך ומאחלת לך יום קל מחר!

לילה טוב!

כרונית.

כן,מייל הבכורה שלך הגיע ליעדו,מקווה שגם את קיבלת את המייל שלי.תעדכני אותי.
ובכן נרדמתי אתמול בשעה 1 והתעוררתי היום בקושי.אני באמת לא יודעת איך את עושה את זה,ואיך את מסוגלת לסחוב את היום..אני הרוגה מעייפות ויש לי עוד שעות ארוכות לפני שאפגוש את המיטה המיוחלת.מקווה לשמוע ממך היום.
קרן אור