בנות מדהימות שלי..

הי דניאלי,
אני כ"כ מצטערת לשמוע מה שעבר עלייך....
כל כך קוייתי שלא תגיעי למצב הזה,הלא נעים הזה:-(. איך את מרגישה כרגע יקרה? מה כואב לך?את עכשיו בבית כבר? עכשיו את מרגישה שאת שלמה ללכת לקראת טיפול? בבית חולים הביאו לך טיפול נפשי חוץ מטיפול רפואי? את יודעת שיש מקומות בתי חולים שאין מחלקה סגורה ואז שמים מאבטח צמוד וזה מזה קשה, מקווה שלא היה לך את הטראומה הזאת. חשבתי עלייך המון איך את יכולה לא לפחד מטיפול, הרי זה יכול כל-כך לעזור לך. אולי יש מצב שתפגשי עם מטפל או מטפלת בבית שלך במקום בקליניקה ואו אפילו ידידה שלי שהכרתי מהאשפוז, נוהגת לההפגש עם המטפל בקניון או איזה פארק. את חושבת שזה יגרום לך פחות לפחד עם תצאו לאיזה קניון???
אני היום היתי בבדיקה של א.א.ג לבדוק שהדלקת משתפרת...ואכן, היא משתפרת. קיבלתי מכתב למיון למקרה שיהיה לי חום ומקווה מאד שלא יהיה שום חום. ככיף לשמוע ממך ומכה לשמוע שאת מרגישה טוב שהכל בסדר ושאת מסתדרת בטיפול.
האם יש לך אח או אחות שהם גדולים ממך? אולי תבקשי עזרה מהם.
אוהבת אותך מחזיקה לך אצבעות ומחכה לשמוע ממך יקרה!
אוהבת
נטע

צר לי לשמוע על חוויה לא נעימה שעברת(רוצה לספר יותר??) ,אבל אולי זה מה שהיית צריכה לעבור כדי להגיע להבנה שאת חייבת טיפול,עכשיו יותר מאי פעם.(ראי כמה זה היה חיובי והאיץ את השינוי אצל נטע).אני שמחה שאת מגייסת את הכוחות כדי להחלים,אבל חשוב גם לאפשר לעצמך להעזר באחרים,כדי שברגעים הקשים בתהליך הזה יסייעו בידייך לא לוותר ולהמשיך להילחם.זה חשוב גם שאת מנסה לאכול מעט יותר.יחד עם זה,את צריכה להכנס למסגרת טיפולית,שתאפשר את האכילה.

איתך תמיד,
מחזיקה לך אצבעות,
קרן אור.