הי בננות מתוקות

אני קוראת את הדברים שלך וממש מזדהה. את מזכירה לי את עצמי בתחילת תהליך ההחלמה. אני אומנם לא סבלתי מכאבי בטן חזקים אך אני זוכרת מקרים רבים בהם הרגשתי כאילו הבטן שלי עומדת "להתפוצץ" עד כדי כאב לפעמים.

את יודעת מה לימדו אותי בטיפול? שאני צריכה להיות יותר סלחנית כלפי עצמי.
שאני נמצאת כרגע בתהליך שיקום וזהו תהליך ארוך ואיטי שיהיו בו הרבה נפילות וטעויות שאעשה.. אך עם זאת יהיו גם הצלחות וגבורות על המחלה הזו.

ואני מקווה שגם את תצליחי להפנים זאת עם הזמן.. לא לכעוס על עצמך אם לא הצלחת. זה טבעי לגמרי שתחושי עדיין את הפחד והאימה מהאוכל..זה לא יחלוף כ"כ מהר לצערנו. וגם אצלי זה לא חולף מהר אבל בסוף נגיע לזה.
בצעדים קטנים אך בטוחים. טעויות ואכזבות זה חלק מהתהליך הזה, מבטיחה לך שגם יהיו רגעים שבהם תוכלי להיות גאה בעצמך ולראות איזו התקדמות עצומה עשית!

עכשיו זה מספיק שאת אוכלת ומשתדלת להחזיר לגוף שלך את כל המאגרים שחסרים.
ועל זה את צריכה לטפוח לעצמך על השכם! ולהיות גאה בעצמך שלמרות הכאבים את מנסה ולא מוותרת. תראי את זה ככה.

מה גם שהצלחת להעיף את כל הבגדים של המחלה וזה הישג עצום! אני בטוחה שלא היה לך קל עם זה והנה- הצלחת!

שולחת לך המון כוחות,
שירן

כתבת דברים יפים וכ"כ נכונים.
מחזקת את ידייך!

אשמח לשמוע מה קורה איתך,
קרן אור.

אני מקווה שעכשיו את כבר מרגישה טוב יותר..
הגיוני שתכאב לך הבטן,הרי נטלת אנטיביוטיקה,והיא מחלישה וגורמת לקשיי עיכול.אבל אני מניחה שכבר סיימת איתה היום ושלאט לאט תחזרי לתפריט הרגיל שלך.
המחלות האלו "שנופלות" עלייך אחת אחרי השניה רק ממחישות לך כמה גופך חלש,ועד כמה חשוב בייחוד עכשיו כן לדאוג ולהזין אותו.
שמחה לשמוע שקיבלת החלטה בריאה עבור עצמך והעפת את הבגדים הקטנים מידי.אני בטוחה שלא היה לך קל,אבל זה כן הכרחי כדי להתנתק מהתבנית האנורקטית.

אני בסדר גם,תודה.מתחילה להתאושש.

יום מקסים,
קרן אור.