היי בננות!

הלחץ של התקופה האחרונה נותן אותותיו בך, ואת חייבת להירגע. אני מבינה שהיה לך יום קשה היום, אך העיקר שהוא עבר ואני מקווה שמחר יהיה לך פחות לחוץ ושכאב הגרון המטריד יחלוף. בינתיים קחי כמה נשימות ארוכות עם עצמך, ארגני לעצמך ארוחה קלה ומזינה, השתדלי לשתות והייתי גם מציעה לך לקחת כף של דבש לגרון לפני השינה. לפעמים זה עוזר ולפעמים לא. אם לא יעזור - גם לא יזיק.

לילה טוב ותרגישי טוב!

חיבוק ענקי!

כרונית.

מה מביאך לפורום בשעה כזאת מוקדמת??ומה שלומך,איך עבר עלייך היום??קיבלת את המייל שלי??
אני קצת יותר טוב,אכלתי התרעננתי שתיתי תה עם דבש,והכאב ראש עמום כעת ולא פועם כמו לפני שעה..
מחר אני בחופש עם הילדים ועם בעלי(לשם שינוי) והתכנון הוא להעביר את היום באיזה פארק מים גדול,מקווה שארגיש טוב ושלא יהיו פאשלות כי הם מצפים לזה בקוצר רוח.
טוב אני הולכת לארגן את התיק ולהכין אוכל למחר.
מקווה שאצליח להיכנס שוב,יש תקלה במערכת אצלם..
בנתיים נשיקות,ואשמח לשמוע מה חשבת על מה שכתבתי לך בפרטי.

ואכן, איזו הפתעה!
את נשמעת תשושה, אך במצב רוח לא רע. סתם נדמה לי?
גם את מוזמנת ללמד אותי לאפות ולבשל, מתכונים פשוטים יתקבלו בברכה...
גם אני ב"קמיל בלו"! או "ג'ונסון". אין מה לעשות, מוצרים לתינוקות הם הנעימים והמשובחים ביותר, והריח העדין שלהם טוב יותר מכל סבון מבושם ומתוחכם.
השפעת אכן בדרכה החוצה, אני עוד חלשה ועייפה אך מצפה לשוב לעצמי מחר. קצת מוזר לומר "לשוב לעצמי", כי בתקופה האחרונה הייתי חלשה ורגישה גם כך, ולשוב למה שהיה לפני כן אני ממש לא מוכנה... ועדיין מנסה לברר מה זה בדיוק ה"עצמי" הזה, או מה אני שואפת שהוא יהיה.
אז אולי פשוט - מצפה לשיפור כללי. אולי השפעת הזו היא עוד תזכורת שעלי לדאוג לעצמי היטב, למרות ש"קיבלתי" אותה לא באשמתי הפעם...
מקווה שהכתיבה המוקדמת כאן בפורום תעודד אותך להכנס למיטה קצת יותר מוקדם, ואולי תצליחי להשיג איזו שנת לילה טובה. ללא ספק, הגוף והמוח זקוק לשינה טובה כדי לתפקד כראוי.
אז אני בדרך למקלחת ולמיטה, אחליף מצעים בעקבות עצתך - או אולי אשלח את הגבר בבית לעשות זאת , הרי בכל זאת, אני קצת חולה ומותר לי להתפנק...
לילה טוב יקירה, נשוחח שוב מחר!

לילה טוב! אני שמחה לשמוע שאת מרגישה יותר טוב, ואני מקווה שמחר תרגישי חזקה יותר. אצלי שפעת היא סיפור של לא פחות משבוע ימים במיטה בתת-תפקוד, ובכלל - אני די "נופלת" במחלות, וזה קטע שדי מפחיד אותי. אני מתכוונת שכשאני חולה אז זה "עד הסוף". פשוט מכה אצלי.

בכל אופן, אני מקווה שאת שומרת על עצמך, כי זה מצב קצת מסוכן. מחלה היא טריגר לא קטן... בזמנו אני הייתי "תופסת טרמפ" על חוסר התיאבון הטבעי של המחלה, והייתי ממשיכה אתו הלאה גם לאחר שהתאוששתי. "יאללה, סבבה, בכיף!".היום זה כמובן אחרת כי אני כבר לא עושה שטויות (משתדלת לפחות). וחוץ מזה - אין לי הכוחות של פעם. בכל זאת - מזדקנים...

אכן צדקת בתחושתך, חברה יקרה - להגיד שאני תשושה זה יהיה אנדרסטייטמנט לא קטן במצבי... אבל כן, אני עייפה מאד, מאד-מאד, ותיכף אלך גם אני לישון.

מקווה שאת ישנה לך בכיף במצעים ריחניים...

לילה טוב!

כרונית.