בוקר טוב חברות יקרות!

אני כרגיל קבורה בלימודים. תקופת "המרתון" מתחילה מחר, מצד אחד זה נפלא כי רק עוד חודש אני יפטר מהפסיכומטרי לנצח , מצד שני אמאל'ה!!!:(

לפני כמה ימים כמעט סיפרתי לאמא שלי הכל , אבל כרגיל אח שלי הפריע לי באמצע, כי התספורת החדשה שלו הרבה יותר חשובה ממה שלי יש להגיד...

אממ.. זהו.. היום יש לי שיעור בלט אחרי שבועיים (!!!) שלא רקדתי :)

יאללה זזתי ללמוד..

יום נעים לכולן

עדי ברקן רוצה בעצם לקדם דור חדש של דוגמניות שלא ייקדמו את מידות האפס ואת המראה השלדי-אנורקטי. בכל זאת אנחנו חיים בעולם של מדיה ולכן השינוי חייב להתחיל משם, ממחליטי ההחלטות. כמו-כן הוא יצא בקריאה לעיתונים לשים סמל קטן בתחתית הפרסומות שמסמן שהדוגמנית בתמונה לא עברה פוטושופ, זאת לאחר שנתגלתה תמונה שפורסמה בעיתון ולדוגמנית לא היה פופיק... כנראה הוצא בשלבי ה"עיצוב מחדש" של הבטן של הדוגמנית ו...אופס! שכח לחזור לשם...כמה עצוב.
בנוסף, אני מאמינה שכל התמיכה נחוצה כיוון שאין לך מושג בכלל בכמה אדישות נתקלתי בתקשורת.. דיברתי עם רדיו ועם טלוויזיה, רציתי לספר את הסיפור שלי, ליצור מודעות עם השיר "מעיין" - התקשורת מתעלמת..ברור!! הרי אם היא לא תתעלם, היא תהיה חייבת לתרץ למה יש מידות אפס לכל המנחות בערוץ הילדים ובסדרות שם! ולמה כל התמונות עוברות פוטושופ! ולמה סיגל שחמון נראית כמו שלד שאיבד את הלחיים בדרך לאולפן ועדיין מעסיקים אותה בתכנית שבין השאר נותנת עצות לחיים טובים!!
אני עובדת לצד עדי בחודשים האחרונים - אף אחד לא רצה לתת לזה יד!! שתביני, אין פרסום כי כולם מתעלמים, וזוהי האמת המרה, שבנות מתות ולאף אחד לא איכפת!!!!!!!!!!
אז זהו המאבק, של כולנו, אני חושבת שהאירוע הזה הוא רק ה-ה-ת-ח-ל-ה - וחייבים להצדיק את בואם של עוד רבים כאלו ע"י להצביע ברגליים - אם נצביע, נשפיע. כך אני מאמינה...

אני שמחה לשמוע שיצאת מהסיוט!!

כאשר הייתי מאושפזת, היה עדי ברקן מגיע אלינו אחת לכמה זמן, כדי לצלם איזה סרט על אחת מהמאושפזות..
שמענו שהוא רוצה לפעול בנושא, אך לא חשבנו מעולם שייצא מזה משהו. ההרגשה הייתה כאילו הוא בא לצלם את החיות בכלוב שלהן..

לגבי שינוי התפיסה בארץ אני מאוד סקפטית. משום מה אני לא יכולה לראות את זה קורה.
כולן שלדים מהלכים, ואם מישהי קצת "בשרנית"- אין לה מקום שם בחשיפה טלוויזיונית.

בארץ בה אני מתגוררת כעת, הכל שונה!!!
אין דבר כזה פה דוגמניות שלדים!!
הדוגמניות בטלוויזיה הן שמנמנות, בריאות, מלאות שמחת חיים. רחוקות מאוד ממה שרואים בארץ. והן אפילו מפרסמות הלבשה תחתונה. היית מאמינה?? ויש להן בטן, וכפלים, הכל!!
בהתחלה היינו מופתעים מהעניין. הכיצד "נותנים" להן להיראות בציבור ועוד לפרסם מוצרים?? כל הכבוד למדינה השפויה הזו, שכך היא נוהגת באזרחייה.
הלוואי ובארץ היו מפנימים משהו מהגישה הבריאה הזו!!
לא יכולה לתאר לעצמי שבארץ זה אי פעם יהיה כך! חבל מאוד....

בהצלחה לך.

בלונדי!

וואו..חלום... איזו מדינה??

את יודעת שבחנויות פה יש בגדים בגודל נורמלי.
אני לא נתקלת פה כמעט במידה אפס!!!
פשוט תענוג.
יש עד מידה 52 בחנויות ה"רגילות" ואין בעיה למצוא בגדים. והכל צבעוני ויפה ולא סבתאי כמו בארץ.

מדינה אירופאית מ-ד-ה-י-מ-ה!!!!! לא יכולה לחשוף יותר מכך...

בלונדי.

מה שלומך הבוקר?
לא נורא על אתמול... מקווה שעבר לך כבר. היום בטח יהיה כבר יותר טוב.

מאחר שגם את היית בחו"ל לתקופות ארוכות את בהחלט מבינה אותי. כי בהתחלה היה לי מאוד קשה. הייתי רוב הזמן לבד בבית. ואתה מתחיל לטפס על הקירות בשלב מסוים. כי בן אדם הוא יצור חברתי וחייב אינטראקציה זו או אחרת.
ולכן, החלטתי שאני עושה מאמצים להכיר פה אנשים. (ההיצע הוא ישראלים). החלטתי לתת לזה צ'אנס. וזה לא הכי קל לי. אני בן אדם מאוד קנאי לפרטיותו וקשה לי להפתח לאנשים שאני לא מכירה.
לישראלים יש תכונה כזו שאם הם דיברו איתך 5 דקות- הם כבר החברים הכי טובים שלך, מספרים לך כל פרט בחייהם ומצפים שאתה תנהג כמוהם. ולי זה ממש קשה.
אז יש פה נחמדים יותר ונחמדים פחות. אין מה לעשות. כמו בכל חברה. ועם זה נסתדר.
אגב, הבחורים שהכרתי פה הם אחלה אנשים ולמזלי הם לא מצפים ממני לספר כל פרט אינטימי של חיי. חחח הם מקסימים!
בקיצור שלינקה- את מאוד מבינה אותי! והבדידות כבר שיגעה אותי.. אז החלטתי לעשות משהו בשל כך!

אני שמחה שאת יכולה לתת לעצמך לנוח כך בבית, לאגור כוחות...

עוד מעט ראש השנה, ופה כבר כל הישראלים מדברים על כך. מתכננים ביקורי מולדת לחגים....
בטח בארץ כבר החלו למכור בחנויות השונות מיני מתנות לערב החג- להביא למארחים או משהו כזה...
אני מחפשת נואשות רעיון למתנה להוריי לכבוד החג, ואני לא מוצאת כלום!!! לא יודעת מה לשלוח להם... רעיונות יתקבלו בשמחה!

טוב יקירה, אני מאחלת לך יום בריא ונעים!
תרגישי טוב וחזרי לעצמך..
אוהבת
בלונדי!

מה שלומך היום?
מיום ליום המקום בו את נמצאת נשמע טוב יותר... גן עדן אמיתי! מזג אוויר נעים, נשים "אמיתיות", בגדים צבעוניים, וודאי גם יש שלום עם השכנים ואנשים קמים עם חיוך על הפנים... יש לי שני ניחושים לגבי מיקומך, אך אשמור אותם לעצמי...
מכירה היטב את קשיי ההתחברות עם ישראלים בחו"ל. תארת זאת בדיוק רב. ולא רק שרבים נוטים לספר תוך דקה על חייהם הפרטיים, הם גם מצפים לשיתוף פעולה מלא! במקום בו אני הייתי שיחות על כסף היו העניין העיקרי, זה די הטריף אותי. אז מצאתי כמה חברים וחברות זרים, אבל כולם עזבו את העיר בשלב זה או אחר, וכמה חברות מקומיות שמאד אהבתי, אך בכל זאת, היו קשיים בתקשורת וגם לא מדובר על סוג כזה של חברות שאפשר ליפול עליהן בכל שעה או כל מצב.
כך שהשיעור החשוב ביותר שלמדתי הוא, שבניגוד לחיי כאן, במקום בו יש לי כמה חברות קרובות ובעיקר משפחה אהובה, בחו"ל צריך להתפשר קצת על איכות החברים. אם אסע שוב, אנסה ליישם זאת...
אך העיקר שטוב לך עם בן זוגך, ושיש בחורים חביבים בסביבה שלא מאלצים אותך לשוחח על בגדי מעצבים ותסרוקות!
לגבי מתנה להורים - שאלה לא קלה... אנסה להעלות עוד רעיונות, אך בנתיים כל מה שהצלחתי לחשוב עליו זה משהו ממיטב התוצרת המקומית. אם זה שוקולד, או ריבות, או אולי תבלינים? זרעי פרחים? סוג של אמנות מקומית? אמא שלי מאד אוהבת עבודות יד למיניהן - מפות רקומות, צעיפים דקיקים, כלי קרמיקה. כך שאם יש איזה שוק אמנים בסביבתך אולי נסי למצוא שם משהו.
אני מרגישה יותר טוב, אך שוב בחששות מאוכל לאחר הבחילה של אתמול. אז עברתי היום לכמה ארוחות קטנטנות כדי לא ליצור עומס. חזרתי עכשיו מכמה פגישות וסידורים, דווקא היה נחמד לצאת סוף סוף מהבית, למרות החום המזעזע.
הולכת לשתוף מעצמי את זוהמת היום, יום נפלא יקירה!

כן מצבי טוב מיום ליום! תודה מתוקה!

חזרתי כעת מטיול שעה ברגל, אמרתי שלום לפרות ולכבשים המתוקות ששוכבות לנוח באחו.. היה כייף וכל כך מרענן..

אני כותבת לך מייל!! תפתחי..

שמחה שאת יודעת להיות קשובה לגופך ולא לכפות עליו מעבר למה שהוא מסוגל. כל הכבוד לך!

המשך יום נפלא ואני ניגשת לכתוב לך מייל..

אוהבת
בלונדי!

איך המרגש?? אני מקווה שטיפ המצעים שלי עזר לך מעט לאושש את עצמך... יקירה, אני גאה בך על התנהלותך הנכונה והבריאה שתיארת כאן, ואל לך לחוש צער על התנפחות הבטן והבחילה. זכרי שכל זה הוא חלק מהדרך שאת עוברת ושאת למדה מכל דבר לבאות. האיזון היחסי או המוחלט יגיע גם יגיע אם תמשיכי באותה דרך קשה אך בטוחה. אני בטוחה בכך.

לילה טוב ושינה ערבה!

כרונית.