היי בנות יקרות

אני פה..
לא מצליחה להכנס לאי מייל לשלוח לך מייל.
מקווה שאצליח.
לילה טוב ותרגישי טוב במהרה.

אוהבת
בלונדי!

** פיהוק ** אני נורא עייפה, אך בכ"ז כמה מילים...

קרן אור - מתוקה, קיבלתי את המייל שלך ואני אענה לך עליו מחר. תהיי בריאה ותשמרי על עצמך. אני מצטערת שאת מרגישה כ"כ לא טוב, אבל זה יעבור. אל תטריחי את עצמך לעשות דברים לא נחוצים. בקשי עזרה מהמשפחה כי את זקוקה לזה עכשיו, ונקווה שהחום והכאבים יעברו מהר. אם תוצאות המשטח חיוביות והאנטיביוטיקה לא הועילה, יכול להיות שלאותו חיידק מתאימה אנטיביוטיקה מסוג אחר. מתוקה, תחזיקי מעמד ונדבר מחר.

בלונדי יקירתי - מה שלומך הלילה?? לידיעתך - אני קניתי היום 3 נקטרינות, למרות שאני בכלל לא אוהבת פירות. אז למה קניתי?? סתם, ככה, התחשק לי. הן היו יפות ומושכות (כן, והן לבטח מרוססות עד מוות). חמודה, אני אשמח אם תספרי לי קצת יותר ותפזרי קצת את מסך העשן פה... בקשי מקרן אור את הכתובת שלי ("ותגידי לה שאני שלחתי אותך...") או שתשאירי לי כאן את כתובתך. מכל מקום, אני מקווה שעבר עלייך יום נעים, שבישלת מטעמים (דגים?) ושהיה לך ערב נחמד.

שלי יקירה - אני אתך עם התחושות שלך. לפעמים המצב יכול להיות די מבלבל עד כדי כך שאת מרגישה לא כ"כ "סגורה" על עצמך, אבל זה זמני. ברור שכולנו היינו רוצים תוצאות מיידיות ומספקות, אך מה לעשות שלחיים יש כללים אחרים? ואיך את מרגישה? מקווה שחל שיפור בחולי (בשפעת) ושכבר חזרת לעצמך. אני שולחת לך הרבה כוחות להמשך.

טליוש, רורי, אור וכל השאר - שיהיה לכן סופ"ש נעים ותשמרו על עצמכן!

עלי עבר יום די מתיש, ואני שמחה שהוא מאחוריי. וחוץ מזה ראיתי מקודם את התוכנית של אופרה, והפעם היתה תוכנית ממש טובה. ממש ישבתי מרותקת, והרי זה לא אופייני לי, המופרעת. היא הביאה כמה סיפורים של התמודדויות יוצאות דופן של אנשים שנחתו עליהם מכות קשות. ממש כל הכבוד להם! צריך להוריד את הכובע בפניהם...

לילה טוב!

מדהים. בשעות בהן את כותבת, גם אם אני ערה, אין סיכוי שאצליח להפיק טקסט קוהרנטי.
האמת היא, שלעיתים זה קורה, לפעמים אני אכן מוצאת את עצמי מול המחשב, עובדת, בשעות הקטנות של הלילה. וזה מעיד שמצבי רע מאד, הטירוף בשיאו ודרוש מישהו שירחיק אותי מחדר העבודה.
מקווה שהצלחת לישון היטב ושפרגנת לעצמך בוקר עצל ואיטי.
ואיך את מרגישה באופן כללי? היכן את ממקמת את מצב רוחך בימים האחרונים ומה רמת הלחצים?
אני מרגישה טוב (!), כפי שכתבתי לקרן אור, נקטתי אתמול בצעדים מחמירים וזה אפשר לי לילה רגוע. אני מודעת לחלוטין לצמצום היחסי של המזון, וממחר אתחיל לנסות לחזור לתזונה נורמלית יותר ונראה איך מגיב הגוף.
אני יודעת שאי אפשר לשלוט בכל תחושה וכל כאב, והנכונות להפסיק לנסות לשלוט חשובה מאד להחלמה. אך יש לי סף כאב נמוך כנראה ואני נחושה לאתר את הגורמים המזיקים לעיכול! עם זאת, צריך לעלות במשקל, ועלי למצוא דרך לאכול כמו שצריך ללא כאבים.
אני בעיצומו של נקיון מסיבי, ריח האקונומיקה באוויר, סבל אמיתי אך אין ברירה... אולי יום אחד אקח על עצמי עבודה נורמלית עם שכר קצת יותר גבוה ואז אכנע להפצרותיו של בן הזוג לקחת עוזרת... (יש דברים שאני לא מוכנה שיצאו מכיסו בלבד. אם אני לא יכולה להרשות לעצמי את הסכום הזה כל שבוע, אנקה בעצמי).
טוב יקירה, מקווה שיהיה לך סוף שבוע נעים ומרגיע, ןאנו נמשיך בהתכתבות הלילה-בוקר שלנו...
שלך, שלי.

קודם כל - מה שלומך ואיך הבטן??וכיצד עברה ארוחת השבת של אתמול? מקווה שלא היו עניינים מיותרים ושהכל זרם על מי מנוחות. אני מבינה את התהיות שלך עם עצמך. המצב הזה הוא באמת קשה, מעצבן ומתעתע. אני התרחקתי מרצון מהקאות, ולכן אני יודעת להבדיל בין בחילה אמיתית כביכול, לבין רצון להקיא כדי להוציא את האוכל. ואת יודעת מה? כשאני חולה ויש לי בחילה אמיתית - אני שונאת את זה ואני נורא נלחצת מזה וממש-ממש מקווה שזה יעבור בלי הקאה, למרות שזה בעצם מצב טבעי של חולי.

ברור שדרוש לך עוד זמן, ואני מקווה שאת עומדת בזה. אני רוצה לחזק אותך ולשלוח לך הרבה כוחות.

לגבי מוצרי החלב - רציתי לומר לך שאם באמת יש לך רגישות ללקטוז כדאי לך לבדוק זאת אצל הגסטרו כדי לקבל תשובה חד-משמעית. בכל מקרה, אל תקחי כדורי לקטאז לפני שאת עורכת את המבדק, כי אם אין לך רגישות ותקחי בכ"ז את הכדורים - את רק תזיקי לעצמך.

באשר לטירוף הלילה - אני חושבת שכולם לפעמים "שטים להם" לשעות הקטנות, ובייחוד בסופי שבוע, כך שזה לא כ"כ נדיר. ואת צודקת בהחלט - זה אומר המצב לא טוב והטירוף חוגג, אבל אין מי ש"יתלוש" אותי מזה, אלא רק אני עצמי.

ואני בסדר, הייתי אומרת. הלחצים עלי הם תמידיים ואין לי ממש מצב-רוח, כי בנסיבות שאני נמצאת בהן זה קצת קשה, אבל אני משתדלת עד כמה שאני יכולה להקל על עצמי. אתמול הייתי "הפוכה" לגמרי, אז לא עסקתי בנקיונות "רטובים". מצד שני - התחרפנתי קצת מדבק מגע... הכל התחיל כשרציתי להדביק את הסוליה של הסנדל שנקרעה לי. ואז כמובן בשיטת ה- "אם כבר - אז כבר" מהסנדל המסכן עברתי לפאנלים, לפינות של הארון ולעוד כמה "אתרים" שנזקקו לטיפול. יצוין מיד שאני אוהבת את הריח הרעיל הזה, בדיוק כמו שאני אוהבת את ריחות הרעלים האחרים...

בקיצור, היה ממש "סבבה", ולפנות ערב חטפתי כאבי ראש איומים. עכשיו אני בסדר, תודה לאל.

שתהיה לך שבת מקסימה נטולת כאבים!

שלך,

כרונית.