מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- קרן אורשירן13/08/2009
מה שלומך יקירה שלי? איך את מרגישה ואיך עוברים עליך הימים?
אצלי אין חדש כ"כ.. לצערי..
יש לי פגישה ביום שני עם העו"ס יחד עם הפסיכיאטרית. העו"ס הציעה את הפגישה המשותפת הזאת כדי שאולי יהיה אפשר לפתור את אותה תקרית לא נעימה שהייתה לי עם הפסיכיאטרית פעם שעברה. אני לא מתלהבת מהרעיון בכלל.. מבחינתי לא לדבר איתה יותר ולהתעקש על מטפל/ת אחר/ת. אבל הבנתי שזה חלק מהתהליך שלי לומר גם את מה שאני מרגישה ומה עשו לי לא בסדר.
באופן כללי אני מרגישה רע. מחכה כבר בקוצר רוח להתחיל בתרופות. אני מרגישה כמו תקליט שרוט שחוזר על עצמו שוב ושוב.
והלבד הזה שכ"כ מעיק עלי. מפחיד לי כבר להיות לבד עם עצמי..ממה שאני עלולה להרגיש, לחשוב. אני יודעת שהפתרון הכי טוב זה לחוות את כל אותן רגשות ומחשבות עד שהם מתפוגגים. הבעיה שהתחושה הרעה הזו לא מרפה ממני וכאילו נדבקת אלי.
מרגישה שכבר אין לי כוחות.
ומה איתך? אשמח לשמוע קצת יותר עליך .
שירן* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שירני יקרה,
קרן אור14/08/2009היו לי כמה ימים קשים,לכן לא יכולתי להגיב,אבל עכשיו אני בסדר.
אני חושבת שהעו"ס צודקת,ולא משנה מה יהיו תוצאות המפגש עם הפסיכיאטרית,כל עוד שתלמדי להתמודד ולא להדחיק ולברוח.הרי אנחנו לא יודעות להראות כעס,אבל הכעס בסופו של דבר יוצא על עצמנו,וחשוב שנלמד להוציא אותו,ולא להגרר להרס עצמי.כי כשאנחנו נשארות איתו ועם הכאב בתוכנו,זה רק מחמיר את הרגשת הלבד.לכן חשוב שתעשי זאת ביום שני,ואני מאחלת לך בהצלחה.
לגביי התרופות-אני חושבת שאת חייבת לעצמך את הניסיון הזה,ואני שמחה שאת רוצה בו.אני מקווה שביום שני תתחילי את הטיפול ושתוך שבועיים-חודש תתחילי להרגיש יותר טוב,ואז ההתמודדות תהפוך לקלה יותר.
בנתיים אשלח לך כוחות..ואני כאן,יקירה,אם את צריכה.
עדכני אותי,
קרן אור.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם עצלנים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

