אנורקסיה?

ראשית, אני מעריכה מאד את דאגתך לאחיינית, ונראה לי שיש סיבה מוצדקת לדאגה, למרות תגובת הרופא.
איני רופאה, וייתכן והנערה אכן סובלת מבעיה אחרת שאחראית למשקל הנמוך. עם זאת, נדמה לי שרופאי משפחה רבים נוטים להתעלם מהבעיה.
לצערי יש לי ניסיון ארוך שנים בהפרעות אכילה, תחילה אנורקסיה ובהמשך בולימיה, ואני מאמינה שתחושתך נכונה.
לא ציינת את גילה, אך הנערה ללא ספק בתת משקל (אני גבוהה ממנה בסמ' בלבד, לא הגעתי מעולם למשקל כה נמוך אך הייתי בתת משקל ותת תזונה רציני מאד). ואם תוצאות הבדיקות גבוליות כרגע, סביר שהמצב יתדרדר עד הבדיקה הבאה.
לאנורקסיה מאפיינים נוספים מלבד המנעות ממזון וירידה במשקל. אני מציעה לך ולהוריה לבחון עוד כמה היבטים בהתנהגותה שעשויים להעיד על הפרעת אכילה. כתבתי כאן כמה מהסימנים הללו בעבר:
האם היא הפכה למופנמת יותר לאחרונה? נוטה להסתגר, ניתקה קשרים חברתיים, הפסיקה להשתתף בפעילויות, חוגים, בהם השתתפה בעבר?
האם קשריה עם בני משפחה וחברים קרובים התעררו?
האם יש ירידה בתפקוד הכללי שלה - לימודים למשל?
האם היא מתחמקת מבילויים חברתיים שמערבים מזון ושתיה?
ממציאה תרוצים שונים כדי להמנע מארוחות משפחתיות - "אכלתי אצל חברה", "קניתי לי משהו ברחוב"?
האם היא מנסה להסתיר את הרזון שלה באמצעות בגדים רחבים יותר, למשל?
בנוסף, בשלב מסוים של תת תזונה כתוצאה מהפרעת אכילה יש גם סימנים חיצוניים - עיניים שקועות, נשירת שיער, ציפורניים שבירות, עור חיוור. אך אלו עשויים להופיע בשלב מאוחר יחסית.
אם הבחנת בכמה מהתופעות הללו, הייתי אומרת שיש סיכוי סביר שהנערה אנורקסית וזקוקה לעזרה.
מקווה שעזרתי, אם יש שאלות נוספות - אנחנו כאן.
בהצלחה!

ראשית אני שמחה שאת ערה למצב של בת אחותך.שנית לא ציינת בת כמה היא,בכל מקרה,בגובה ובמשקל הזה היא נמצאת בתת משקל אפילו חמור ה-bmi שלה הוא 15.85 כשהנורמה היא סביב ה-20.לפעמים הבדיקות לא יוצאות חריגות,כיוון שלגוף יש מאגרים והוא משתמש בהם בתחילה לדם,אך גם הם מתכלים עם הזמן.ממליצה מאוד לפנות לדיאטנית,או לחילופין לרופא אחר שיעשה אבחנה נוספת.וכמובן כל הקריטריונים ששלי ציינה משמעותיים גם הם,כיוון שהם נותנים לנו עוד אינדיקציות באיבחון ואם גם הם קיימים מומלץ לפנות לטיפול משולב אפילו בבי"ח.
ואני כאן אם יש לך עוד שאלות.
קרן אור
נ.ב. כמובן שאשמח לשמוע עוד פרטים