..

טופז נשמה.
אנחנו כאן בשבילך....
מחכה לך מתי שתרצי. שתפי אותנו יקרה...
מחזיקה לך אצבעות
אוהבת
נטע

נמאס לי.
אני שונאת ללכת לבית ספר.רע לי שם.
אין לי חברים.כולם התגלו כחלאות.

ההורים ממשיכים להציק וכך גם בטיפול מכיוון שאני יורדת ב"קצב מסחרר" לדברי הדיאטנית.

נמאס לי ואני רק רוצה לישון ולא להתעורר.
או לחלות במחלה כלשהי שתהרוג אותי מהר.

לילה טוב(?)...לי יש לילה רע ובוקר רע ויום עוד ויתר רע ושבוע רע וחודש רע ושנה רעה הכל רע.

נשמע שההורים "מציקים" כהגדרתך,מתוך אהבה ודאגה כנה למצבך.
אני יכולה להבין את ההרגשה של מבוי סתום,כאילו הכול מחוסר תקווה,אבל אני רוצה להגיד לך שהחיים לימדו אותי שממקום נמוך אפשר רק לעלות..את רק צריכה לאפשר לאנשים להיות איתך,לעזור לך.
המשיכי לשתף אותנו.אני כאן.
ובנתיים שולחת לך חיבוק לעוד יום של התמודדות.
קרן אור.