התלבטות

הי חיילת יקרה!!!
ראשית כל הכבוד לך שמצאת אז הזמן והרצון לטפל בעצמך, אני מאד מתפלאה שאת משרתת בצבא ,זה לא כ"כ ברור לי.בנות בתת משקל לא יכולות לשרת בצבא ומיום ליום אני מבינה למה.
אבל בכל מקרה את שם במזל, או שכן או שלא..,אני מאד מאד מבינה אותך שלצבא יש משמעות בחייך , זה טבעי מאד שתרגישי ככה.אך יחד עם זה את חייבת לשמור על עצמך ולתת לעצמך ולגוף שלך את מה שהוא צריך...אני חוששת מאד בשבילך שלא תתמוטטי, שלא תאבדי את חלק חשוב בחייך-הצבא ובכלל שלא תאבדי את חייך .אני מציעה לך לפנות לטיפול .אני במשקל קרוב למשקל שלך היתי באשפוז וזה התחיל בסתם מהתמוטטות בבית...מפחדת עלייך שלא תרדי עוד במשקל ושלא תקרסי.
מציעה לך לפנות לטיפול באמת כמה שיותר מהר, האם ירדת במשקל מתוך מודעות? האם כבר קיבלת טיפול פעם?
בהצלחה רבה בהכל ומקווה מאד שתתחילי טיפול ואשמח שתעדכני אותנו:-)

את חרדה למצבך,ובצדק.לא ברור לי איך במשקל כזה גייסו אותך בכלל..אני מאוד מעריכה את הרצון שלך לתת ולתרום למדינה,אך יחד עם זאת נראה כי זה בא על חשבון הדאגה לעצמך.לגביי עניין הקב"ן-לצערי,את לא הראשונה ובוודאי שלא האחרונה שסובלת מה"א והיום המודעות כמו גם מגוון אפשרויות הטיפול בצבא הן רחבות יותר.אפשר אפילו שיעשו תוך כדי המשך השירות.לכן אני חושבת שכדאי שתפני לקב"ן בהקדם האפשרי,ספרי לו את האמת וראי מה הוא מציע.אל תחכי עם זה יותר כי ככל שתזניחי את מצבך,יכול להיות שלא תוכלי לשרת בצבא כי מצבך הרפואי לא יאפשר זאת.אבל גם אם זה יקרה,וזה מה שתצטרכי לעבור כדי להציל את עצמך זה ודאי לא כישלון ועד כמה וכמה שלא כשלון בחיים.הכשלון האמיתי יהיה אם מפחד תוותרי על עצמך.אשמח לשמוע מה את חושבת.

קרן אור.