חזרתי!לא עוד אנגלית!

היי לכולכן.כבר פעם שלישית שהמחשב מוחק לי את ההודעה ואני מתחילה להתעייף מזה..
ובכן התיירים טסים מחר בבוקר,ואני קיבלתי את החופש שלי חזרה.דווקא היה מאוד נחמד למדתי טכנולוגיות חדשות,אכלתי מאה ארוחות ביום(בפורום הזה אני בטח אוגדר כפרה) אבל אני מניחה שאחרי שלומדים להקשיב לגוף ולרעב שלו,לומדים גם מידי פעם לצ'פר אותו בדברים טעימים...ללא קשר למידת הרעב.
אגיב להודעות במרוכז:
שלי יקרה-אני מבינה שלא קל לך עכשיו,אבל מה שחשוב הוא שאת מתמודדת.איך היה היום אצל הפסיכולוגית??אני מאמינה שהיום את במקום אחר,וכשמגיעים ממקום פתוח לטיפול,נראה לי שהוא עוד יכול להפתיע אותך.כמובן שהטיפול לא גורם לך להחלים,את עושה את זה,והטיפול עוזר להביא אותך למקום שאת מבינה את עצמך יותר,ומקבלת כילים להתמודד עם המצוקות והרגשות בדרך אחרת.אשמח לשמוע עוד פרטים על הטיפול.
בלונדי-אני מקווה שאת נהנית לך בארץ הזרה שבה את נמצאת ואני קצת מקנאה כי לי לא יצא להסתובב הרבה בעולם,וכיף שניתנה לך האפשרות הזאת.
כרונית-מה שלומך???אני חושבת שאין לך בעיות ריכוז,כי אם בעיות שינה .ניסית בעבר לטפל בזה??כי אני רואה על עצמי שבימים האחרונים ישנתי מעט ואני זומבי רצינית,היום בקושי זכרתי מילים באנגלית,ואני מקווה שלא נשמעתי מגוחכת...אני יודעת שאני חייבת לך תשובות,אבל אכתוב לך אותן מחר,כיוון שהיום אני עייפה מידי,ועד שתיכנסי לפורום אני בטח אשן.אגב,עד איזה שעה את עובדת כל יום???
טליוש-אני מקווה שלא תכעסי עליי,אבל לשכוח לאכול זאת התנהגות אנורקטי,היא לא קיימת אצל בנות בתהליכי החלמה.טליוש הספקתי מעט להכיר אותך יש לך ראש מדהים,את חכמה,ואני חושבת שחבל לבזבז את היכולות שלך בלהדחיק.השנים עוברות והמצב לא ישתפר,לא אחרי הבחינה,לא כשתתחילי ללמוד,באיזשהו שלב הגוף בוגד בנו,אי אשפר למתוח את החוט ולצפות שהוא לא יקרע.וכשהוא נקרע לעיתים הוא נקרע לא מבוקר,ואז ישנה בעיה יותר גדולה.אני יודעת שבתוך תוכך את יודעת את האמת,ויודעת שאני כותבת דברים נכונים.אני גם יודעת שאת מתמודדת והתמודדת בעבר עם דברים לא קלים,ודווקא בגלל זה אני חושבת שלא מתאים לך לוותר.לוותר על חיים נורמלים,לוותר על הכלי הכי חשוב לנו-הגוף.אבל בראש ובראשונה לוותר על עצמך.אני מקווה שאחרי הבחינה את תמצאי את הכוחות לפנות לטיפול.לצערי לא נראה לי שיש דרך אחרת.
אני מקווה שלא שכחתי אף אחת.
אוהבת אותכן,
קרן אור