עזרה דחופה!

בתור אמא לשני זעטוטים ליבי יוצא אלייך בקריאת הדברים שכתבת.כמו בכל מחלה,כל הבית מושפע,ומתוך הדאגה שמתערבבת עם חוסר האונים,סערת הרגשות גורמת לנו להגיב למצב המשבר הזה.אבל כפי שאם בתך חלילה היתה לוקה במחלה קשה,כל הבית היה מתגייס לעזור לה,כך את צריכה להבין שהפרעת האכילה של בתך היא לא משהו שתלוי בה.חשוב להבהיר דבר אחד-היא לא עושה את זה לכם,אלא לעצמה.היא מרעיבה את החלקים בתוכה שכואבים ,את כל הרגשות שהיא לא מסוגלת להתמודד עם עוצמתם,וההתעסקות עם האוכל מסממת אותם.חשוב להבין שהאוכל הוא לא הבעיה האמיתית אלא סימפטום.כך שכרגע גם אין טעם לומר לה שהיא לא שמנה,או לנסות לדחוף לה אוכל,כי היא תרגיש שאתם לא איתה,שכל המטרה שלכם זה רק לגרום לה להשמין,ואז אתם תקחו חלק במעגל של מאבק כוחות(והיא תילחם גם כשלא יהיה לה כוח,כי שההימנעות מאוכל היא כרגע חומות ההגנה שלה שמגנות עליה מפני דברים שהיא לא יכולה לשאת,וכל מה שינסה לערער או לקחת את זה ממנה יגרום לה להסתייגות),שאף אחד לא צפוי לנצח בו או להרוויח ממנו.את שואלת מה כן אפשר לעשות-להיות לצידה,בלי האשמות,בלי צעקות(וזה קשה אני יודעת..),לנסות להבין מה היא מרגישה,לקחת אחריות על האוכל ולא לתת לה להחליט(היא לא מסוגלת כי הכנסת אוכל לעצמה ביוזמתה כרגע נתפסת אצלה ככישלון) ,להסביר לה שהיא חולה,שאתם תעברו את זה ביחד,ושאתם לא מתכוונים לתת לה לוותר על עצמה בשום אופן.(הדבר הכי נורא שיכול להיות מבחינתה הוא שתראו לה שאתם לא מאמינים שיש סיכוי להחלים,היא נאחזת בזה)
אני שמחה שהיא נכנסת לטיפול ב-21 לחודש. לפי מה שתיארת, אני חושבת שמצבה יחייב אשפוז ולא טיפול במסגרת מרפאתית.ואם כך יהיה,חשוב שתבינו זאת ושתאפשרו את זה כדי להציל אותה.אל תכנעו לסחטנות הרגשית שהיא תנסה קרוב לוודאי להפעיל עליכם,זאת לא היא.
ואני רוצה לסיים במשפט של עידוד-אני יודעת שההרגשה שלכם כמשפחה כרגע הוא שחרב עליכם עולמכם.לפעמים מתערבבת לה תחושה של אשמה הורית "מה לא עשינו בסדר"(אל תיפלו למלכודת הזאת,כי היא תעכב אותכם בהתמודדות,ואין טעם לייסר את עצמכם )אבל לשמחתי תפסתם את זה בזמן,אתם לא מתכחשים למציאות וזה חשוב מאוד כיוון שהסיכויים להחלים באופן מלא גדולים יותר ככל שמקבלים טיפול כמה שיותר מהר.
מאחלת לכם שהשבוע הקרוב יעבור כמה שיותר בקלות,ללא מתחים,
אני כאן אם יש עוד שאלות .את מוזמנת גם להציע לבתך להכנס לפורום הזה ואולי נוכל לנסות לעזור.
חג שמח ושנה שתביא איתה בריאות ורק טוב עבור כולנו!
קרן אור.

תודה רבה קרן אור.
אני כל כך שמיחה שעניתם לי,במיוחד שאת המיכתב הזה כתבנו אני והבת השניה שלי.
זה עזר לי מאוד ו נתן להבין שאנו כרגה הולכים בדרך הנכונה.
אנחנו יפסקנו ללחוץ עליה,להשים אחת את השני,סומכים בה,ו נותנים לה זכות בחירה.
היום כשדיברנו איתה היא ו אני הינו הכי אמיתיים שיש,היא אמרה לי שתספר לי על כול משעובר לה בראש.
מחר אנו נוסעים לאילת עם כל המשפחה,כולנו פוחדים אך זה יעבור,האים נצליח להעביר את החופשה בכאיף,כולנו חיקינו לזה מאוד,תנו לנו כמה עצות אך להיות איתה בחופש,מה לא לעשות.
אנחנו מאוד רוצים שהיא תהנה זה הקיץ שלה בחופש הגדול היתה לה ולאחותה בת מיצווה.
אני רוצה שוב לראות את עיניים שלה מלאות שמחה וחיים,הם אצלה כול כך יפות גדולות וירוקות,
מחקה לתשובה.