לקרן אור תקווה ושירן היקרות!

מה שלומך?
אני שמחה לשמוע שאת עם החבר נהנית ועושה חיים והלוואי וזה רק ימשיך כך.

אני יודעת שעולות לך הרבה מחשבות לגבי העתיד שלך, לגבי מה את רוצה לעשות בהמשך וכו'. גם אותי זה ליווה תקופה די ארוכה בתחילת ההחלמה שלי עד שבעצם כבר שכחתי מהדבר הכי חשוב והוא -ההחלמה שלי. זה היה הדבר הכי חשוב ועדיין הדבר הכי חשוב לו אני צריכה לדאוג.

וגם לך אני אומר את אותו הדבר- אני יודעת שקשה מאוד לא לחשוב קדימה על תוכניות ועל עשייה וזה טוב ומצוין שיש לך שאיפות משל עצמך. שימרי עליהן, אך חשוב שתזכרי שכרגע חשובה יותר מכל החלמתך והתחזקותך מול המחלה הזו.
הרי מה שווה שנגיד תתחילי ללמוד/תלכי לשירות לאומי בעוד את חלשה פיזית/נפשית? לא כך?

אני מעודדת אותך לחשוב קודם כל בתקופה הזו על הבריאות שלך. השנה הזו שהייתי בהחלמה הייתה שנה כ"כ חשובה ומכרעת עבורי. היום אחרי שנה אני כבר מרגישה שאני במקום אחר. אומנם עדיין לא בשלה ללימודים ולכל מיני התקדמויות בחיים אך עדיין מרגישה יותר חזקה מלפני שנה וזה משמח אותי.

ארוחת החג עברה לי בקלות השנה! אני כ"כ שמחה להגיד את זה ואני אפילו לא מאמינה שאני כותבת שזה עבר לי בקלות . מי היה מאמין אה?

איך עברה לך ארוחת החג? אני מקווה שגם לך עבר די בקלות וגם אם לא זה בסדר. אל תשכחי שאת נמצאת בתהליך כרגע וחשובה הדרך יותר מהכל.

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ותמשיכי לעדכן.

שירן.