שבוע טוב!

שלום לך יקירה, וברוך שובך אלינו! אני כה שמחה לקרוא שנהנית בטיול ושהתמודדת עם כל הקשיים כהלכה. הלוואי שהכיוון הזה יימשך, כי הוא הכיוון הנכון. ואכן כן, החיים מציבים בפנינו מבחנים כל הזמן. הדתיים קוראים לזה "שיעור", ואני קוראת לזה סתם מבחן או מבדק או משהו בסגנון. וזה אכן מתיש, אבל ככל שאת מתקדמת - יש לך יותר ויותר סיפוק. את מתקדמת אט-אט ומרגישה שאת משקיעה מאמץ שלא מתוגמל בכברת דרך נאה כמו שהיית רוצה. אבל אז מסתכלת אחורנית, בוחנת את כל הדרך שעברת ומתמלאת בגאווה.

לילה נפלא!

כרונית.

קראתי שאת לא מרגישה היטב, מקווה שעד הבוקר ישובו כוחותייך ושהבחילה תעלם כליל.
מבחנים, מבדקים, שיעורים - אלו הם חיי גם ללא ההפרעה הספציפית שלי... והאמת היא, שהחיים של כולנו רצופים במבחנים.
הבטחתי לעצמי שיותר לא אברח מהמבחנים הללו, גם אם אכשל, פשוט אמשיך הלאה בכיוון הנכון.
אבל לפעמים אני כל כך זקוקה לחופש מעצמי, אך כבר יודעת שהחופש הזה מסוכן, ולמעשה הוא לא חופש כלל. הוא רק בריחה. מאמינה שאת מזדהה עם התחושה הזו.
לגבי החג - לא אפרט כי שוב מדובר בחשיפה קטנה, והאמת היא שזה גם לא כל כך מעניין, אך נפל עלי אירוח באופן חד פעמי וראשוני, או יותר נכון - הפלתי זאת על עצמי, אך ביחס לנסיבות ולאפשרויות האחרות לחג הקרוב, זו היתה החלטה נכונה.
ועלי מוטל רק לסדר, לנקות, ליפות את הבית, לאוכל אחרים כבר ידאגו (לדרוש ממני לבשל לחג זו הגזמה פראית, וגם חבל על האורחים. מגיע להם משהו טעים לחג...).
לילה טוב יקירתי, נפגש מחר!

אני לפעמים רוצה לברוח מעצמי, ולא רק לקחת חופשה מעצמי. לפרקים אני ממש רוצה להיות מישהו אחר, רק לא אני! נכון, פנטזיה ילדותית-משהו, אך היא רק מוכיחה עד כמה לפעמים קשה לי עם עצמי. ברור ומובן שלקחת חופש מעצמך זה צעד מסוכן, ובייחוד עכשיו. צעד זה משמעו בריחה והידרדרות פוטנציאלית. אם אני אתיר את הרסן, ולו אף במעט, מהר מאד אני אמצא את עצמי למטה. ואני מתכוונת למטה-למטה.

ואני מרגישה יותר טוב עכשיו. תודה. חזרתי מסיבוב קצר, הבחילה עברה, התקלחתי, התמרחתי לי בקרמים ריחניים כלבבי וכעת אני יושבת על כמה דברים.

ובאשר אלייך - אני בטוחה שאם קיבלת החלטה לארח אצלך משמע שהיא נכונה. נכון, לנקות זה מעצבן ומתיש (ומתיש במיוחד כשיש לך OCD כמוני), אבל אח"כ פשוט כיף ליהנות מן הנקיון לאיזה יומיים-שלושה... חחח...

יקירה, לילה טוב ויום מוצלח!

כרונית.

פספסתי את הודעתך איכשהו... חזרה כאן פעילות אמיתית ואני לא עומדת בקצב!
שמחה לשמוע שהבחילה חלפה בלילה ההוא ומקווה שהחג הקרב יעבור אצלך בשלום בלי טרדות מיותרות וחרדות מזון. אני מתכוננת לקשיים וכאבים, כרגיל, מוכנה לתסריט הרע ביותר.
נראה לי דווקא שלרצות להיות משהו אחר אינו דבר ילדותי כלל, ובטוחה שלא מעט מרגישים/ות כך, גם ללא הפרעת אכילה. בכל אופן, אני מזדהה לחלוטין - לפעמים הייתי רוצה להיות משהי אחרת לגמרי, עם חיים אחרים, מורכבת פחות, מתוסבכת פחות, שמחה מהעובדה הפשוטה שאני חיה.
אך זה מה שיש, ואם זה צריך לעבוד... עבודה קשה, אך משתלמת בסופו של דבר!
אל תגזימי עם הניקיונות, כולה שנה חדשה!
חיבוקים חזקים לחג,
שלי.

כל הכבוד! כל הכבוד!!!!!!!!!!!!



כיף לשמוע!
זו בדיוק אני כשיש חגיגות :)
מותר. פשוט לא לחשוב ולהיות כמו כולם.
מחשבה משחררת משהו, אינדיבידואליזם לא כאן :)



אני כ"כ מחזקת אותך ומעריצה אותך על כך,
מפני שאני יודעת כמה שזה קשה.
אל תדאגי, את תשארי "את".
וזה ימשיך להפתיע אותך כל פעם מחדש :)



אור.