קרן אור תעזרי לי

קודם כל-אני שמחה שבתך מכירה בבעיה ושהיא רוצה ומוכנה להתאשפז בכדי לטפל בה.זה כבר צעד מאוד גדול קדימה.אני שמחה גם לקרוא שהיא משתפת אותך יותר ומרגישה אותך איתה,ומתוך כך תוכלי את לטפטף ולהשמיע לה את הקול הבריא שכרגע חלש אצלה(אבל קיים,שלא תטעי לרגע!).חשוב שתמשיכו לתמוך בה ולהראות לה שאתם תמיד תהיו שם ושאתם לא תוותרו עליה,כי אתם חזקים יותר מהפרעת האכילה שלה.
יחד עם זאת,אני מבינה לגמריי את הקושי.גם הקושי לאכול פיזית אחרי תקופת הרעבה אכן יוצר כאבים.אבל זה משתפר,כי הקיבה התכווצה,פעילות המעי הואטה ,אבל אל תשכחי שקיבה היא שריר והיא תגדל לאט לאט.לשם כך צריך לאכול מנות קטנות מאוד כל שעתיים שלוש.או לשתות תוספת של פחית אנשור פלוס כל פעם כמה לגימות.זה משקה עשיר בקלוריות(350 קלוריות לפחית) ובנוטריטים חיוניים והוא חצי מפורק,כך שהספיגה שלו טובה יותר מאוכל מוצק וגם יוצר פחות כאבים.קיים גם סקנדישייק|(שאני אישית מעדיפה יותר כי הוא טעים יותר ...וגם מנה עם חלב מספקת 600 קלוריות).בכול אופן,הדיאטנית שוודאי העריכה את מצבה התזונתי באינטייק לא נתנה לכם המלצות מה לעשות עד לאשפוז??אני יודעת שבדר"כ לפני אשפוז נמצאים במעקב במרפאה,מעקב תזונתי ורפואי,כדאי לשאול על זה או לדבר איתה לגביי העשרה תזונתית.
לגביי הלימודים-אני חושבת שכמה שזה וודאי מתסכל את בתך,לא כדאי שהיא תצא החוצה ותבזבז אנרגיה,מה גם שזה מיותר כי גם כך היא תפסיד לימודים עוד כשבוע,ואני חושבת שיש בכך יותר סכנה מאשר תועלת.וחשוב שתדברי על זה עם בתך.נשמע שהיא צריכה מנוחה מוחלטת והשגחה.
אל תבהלי מהאמביולנטיות שקיימת אצלה-מצד אחד היא מאוד רוצה להחלים,מצד שני,ה"א היא משהו שהיא נאחזת בו כדי להגן על עצמה מפני הפחדים וההתמדדויות הקשות יותר שאותם היא מרעיבה דרך האנורקסיה,לכן זה טבעי שהיא לא תוכל לוותר על "הפטנט" שכרגע היא מצאה כנגד כל הכאבים,זה שכביכול שומר עליה.אבל אני בטוחה שבאשפוז ודרך טיפול היא תרגיש מוגנת יותר ולאט לאט הצורך בשליטה המדומה הזאת תחלש ויחד איתה ייגבר הקול הבריא,זה שרוצה לחיות,להיות כמו כל ילדה בגילה..
תחזיקו מעמד,לא נשאר עוד הרבה.
אני כאן אם יש עוד שאלות.
קרן אור.