בוקר טוב יקרות!!!

מקווה שעבר עלייך יום נעים, ללא עומסים או לחצים חריגים בעבודה.
בכל מקרה, זה שבוע קצר שכבר מסתיים לו...
איך התאקלמו הילדים לחזרה לשגרה?
חשבתי שכבר סיימת עם האנטיביוטיקה... מסכנה, הבחילות בטח מערערות את שנת הלילה שלך. משהו חייב להמציא תרופה יעילה לבחילות, משהו למקרי חירום.
אני בעיצומם של סידורים וניקיונות, כך ששוב מחסירה עבודה ולימודים, אז כנראה שסוף השבוע הקרוב יוקדש להשלמות.
נדמה לי שאת גרה בצפון, גם אצלכם מרגישים כבר קצת סתיו? פה במרכז כבר יש רוח ערב נעימה ואפילו תחושה של כמעט חג!
אז לילה טוב יקירה, תרגישי טוב ונפגש מחר!

עכשיו בדיוק סיימתי את המצגת,שכולי תקווה שהיא אחרונה לחודש הקרוב,.....
אני מתעודדת שמחר אני רוב היום בישיבות הנהלה,הרמת כוסית,ויאללה הביתה עד יום ראשון!
לבן שלי היה קשה לחזור ללימודים,כיוון שהוא עבר גן ועכשיו הוא גם נשאר בצהרון(לפני זה הוא היה בחממה אצל אמא שלי מהצהריים),אז יצא שהוא בכה,והזעיקו אותנו שבוע שעבר בשעה שתיים בצהריים,אבל הוא לומד להכיר ילדים חדשים וכבר יש לו חברה חדשה,אז הוא מתאקלם.ולבת שלי היה קשה לחזור כיוון שהיא נהנתה בחופש,אבל היא חזרה לאותו גן ולאותה גננת אז לא נרשמו קשיים מיוחדים.

איזה כיף לך שאת מנקה ולא מפריעים לך,אני עוד לא ניקיתי את הבית כי היה לי שבוע שעבר עמוס,וכמו שזה נראה לא אגיע לזה אלא רק ממש בחג עצמו(למרות שאני אוהבת לקבל את החג נקי,עם ריח של עוגת דבש טריה בתנור ומפות חדשות),כי נוסף על היום העמוס שיש לי מחר יש לי גם פיזיותרפיה ואח"כ חתונה.
אני לא גרה בצפון,הלוואי והייתי המזג אויר משגע שם עכשיו,אלא באיזור השרון.
טוב יקרה מקווה שסיימת כבר לנקות ושאת נחה לך.תנסי לנוח בחג(עד כמה שזה אפשרי).
אוהבת קרן אור

שלום לך יקירה. כמה טוב לשמוע ממך!!

לגבי הנפילה- בולמוס והקאה...

לגבי ההתמודדות- אין מה לעשות. חייבים להמשיך הלאה ואני עדיין בהלם מעצמי שנתתי לזה לקרות. לא האמנתי על עצמי... את יודעת למה!!
אבל קרה וזהו. וממשיכים.

בקשר לאוניברסיטה- זה מאוד עצוב לדעת שיש אלפי בנות שמרעיבות עצמן למוות או מקיאות אצמן למוות ואף אחד לא שם כדי לתת תמיכה. אנ יגאה בך על הרצון לפתוח קבוצת תמיכה. זהו רעיון גדול שאולי יוכל להציל כמה בנות אומללות שלא יודעות כיצד לצאת ממעגל האיימים הזה.
ולגבי המראות- זה נורא. השלדים שראיתי בחו"ל היו מחרידים!! צבע פניהן של הבנות הללו היה כצבע גופה, עם עיניים שחורות ועיגולים שחורים מתחתיהן. עם שפתיים סגולות (!!!!!!) מרוב רעב וקור...בקושי יכולות לפסוע פסיעה אחת... מחריד ומפחיד!!!

ואני שמחה שאת לא מתכוונת להשתייך לקבוצה הזו לעולם!!! כל הכבוד לך!!

אני מקווה שתפתחי את קבוצת התמיכה ותעניקי מכוחותייך העצומים לבנות אחרות שסובלות, וכמובן- גם לבנים!! כן, יש הרבה כאלה...

המשך ערב נעים או בכלל לילה טוב אצלך כבר...

נשיקות
בלונדי!

מה שלומך? כפי שאת רואה, שוב אני מפציעה כאן הרבה אחרי 23:00, אך אני מקווה שזה זמני. כרגע אני מכינה את פקלאותיי, ואז פיפי ולישון.

מכל מקום, אני מקווה שאת חשה בטוב, ללא בחילה או צרבת. לפי מיטב הבנתי, הטיפול האנטיביוטי הסתיים, כך שאת אמורה לחזור לעצמך.

מצטערת על הלקוניות היחסית... אני עייפה, וקצת לחוצה. אני מקווה שייצא לנו לדבר יותר מחר.

בינתיים שיהיה לך לילה טוב ויום קל מחר!

(לפחות נותר עוד יום אחד, ואז סש"א...)

אוהבת!

כרונית.