לנטע :)

הי גיטה חמודה!מה שלומך?איך את מרגישה?
אני מאד מאד מבינה אותך שאת חוששת ודואגת...ההרגשה הזו שאת בעיר אחרת מפחידה ,אבל אני מבטיחה לך שהורייך יבואו אלייך לבקר כשיתאפשר להם למרות שזה רחוק מהבית שלך וגם כן חברים שלך והמשפחה...
האם החברים יודעים שאת מתאשפזת? ותדעי לך אפאחד לא מנסה לנתק אותך מהמשפחה והחברים זה פשוט לטובתך. אני ממש מעריכה אותך ולא יודעת איך הייתי מצליחה לתפקד אם היה לי תאריך אישפוז מתוכנן שכזה.במקרה שלי זה היה מאד שונה - לא התכוננתי לכלום, אני פשוט "התעוררתי" לתוך החלום הזה ממש בהפתעה גמורה. ממש כמו אחרי חלום....אני מחזיקה לך אצבעות חזק חזק. אם את רוצה תשתפי אותנו יותר ותספרי על הרגשות שלך ועל התחושות שלך..ממה את בדיוק מפחדת? את קשורה מאד לבית? להורים? את יודעת לקראת מה את עומדת? ? ? האם את מוכנה נפשית? את יודעת מה הסדר יום במחלקה? את קיבלת פעם טיפול של דיאטני? פסיכולוג וכו?
אני מאמינה שיהיה לכם במחלקה ריפוי בעיסוק , פסיכודרמה, אומנות-יצירות ועוד...צריך לדעת איך להסתכל על זה. מציעה לך לקחת את התקופה הזו בקלות ראש "להחלים בהנאה" ולא לחשוב כל הזמן שאת נמצאת בבית חולים..זה מלחיץ אבל תחשבי כל הזמן שזה רק זמני. ואת תחזרי הביתה בקרוב.
אני רק מאד מתפלאה שאת מתאשפזת כל-כך מהר עוד לפני שהתחלת טיפולים .פעם ראשונה שאני שומעת על אישפוז לפני טיפולים במרפאה....לי כל הזמן אמרו שכאשר לא עוזר טיפול אז מאשפזים.אני זוכרת את האייומים האלו.חבל"ז...
אבל אולי בגלל שאת עוד ילדה מיד שולחים לאשפוז?!?! לא יודעת.אני בכל אופן מקווה שזה באמת יהיה הטיפול הכי טוב בשבילך ושיקצר לך את ההחלמה!
תביאי לאשפוז דברים שאת אוהבת אפילו אם זה תמונה מהחדר שלך...כרית. סדין בובה. משחק, ומערכת סטריאו אם את אוהבת מוזיקה רועשת או אמ פי3 או 4 ...מחשב פלאפון סרטים די וי די וכל זה.. זה אולי נשמע מצחיק אבל לפחות שיהיה לך הרגשה ביתית וטובה. אני רק מקווה שלא מחרימים שם חפצים... אני סומכת עלייך שלא יאלצו לעשות לך את זה!!!
העיקר אל תשכחי להביא את עצמך ואת כל הכוח והרצון להחלים!
אוהבת אותך ומחזיקה לך יד.
אם יש לך שאלות או משו תשאלי בכייף. או אם את רוצה אפשר באיימל