לילה טוב וחג שמח!

מה שלומכן וכיצד עברה עליכן ארוחת החג? אני מקווה שכולכן נהניתן ואף הרשיתן לעצמכן להשתטות קצת...

קרן אור, בלונדי ושלי - תודה רבה על הדאגה שלכן, אני מאד מעריכה את זה, אבל אני ממש בסדר ואין מה לדאוג! לא קרה שום דבר חריג, חס וחלילה, ואני מרגישה כביום-יום. שלי - לפני חגים הרגישות אצלי תמיד גבוהה בגלל ההיסטוריה המשפחתית שלי, אבל חוץ מזה הכל כרגיל.

שיתפתי אתכן אתמול בלבטיי לגבי "ללכת או לא ללכת" (זאת השאלה...), ולכן אעדכן. אז התלבטתי והתלבטתי מה לעשות - האם ללכת או לא, ולבסוף החלטתי שכן אלך. לבשתי בגדים יפים (ושחורים), סידרתי את השיער, משחתי על שפתיי ליפ-גלוס מנצנצץ קלות ושמתי פעמיי לכיוון בית דודיי - המקום בו נערכה ארוחת החג. או-קיי, אז היה נחמד והכל, אבל אני לא יכולה ליהנות מכלום ברגע שזה נוגע למפגשים עם המשפחה הגרעינית שלי, ולכן פרשתי מוקדם יחסית- בעשר ורבע.

אז זה מה שהיה אצלי, ועכשיו אליכן.

בלונדי - כיצד עבר עליכם הערב בסופו של דבר? האם יצאתם למסעדה נחמדה? אני מקווה שנהניתם ושחגגתם בפרטיות.

שלי - תודה רבה לך על הברכות הנפלאות, על הזר ועל הספר! חחח... אני מתה על חמניות ועל פרחים בכלל, כך ש"קנית אותי"! ואיך עבר עלייך החג ומה שלום הבטן?? מקווה שעבר בשלום.

קרן אור - תודה רבה מתוקה על הכל! אני מקווה שהבחילה עברה ושלא הקאת בסוף. המאכלים שהזכרת עשו לי תיאבון... אצלנו במשפחה המורחבת לא נוהגים להכין הרבה דברים ו"להשתולל" עם האוכל. מכינים מנה אחת, תוספות, איזה סלט ונגמר הסיפור. מצד אחד זה טוב כי את לא מתפתה לזלילות מיותרות, אך מצד שני - זה חג ודווקא בא לך לטעום מטעמים... בכל מקרה, אני מקווה שנהנית מהאוכל ומאווירת החג הלבבית - זה הכי חשוב!

שיהיה לכולכן חג שמח ותפרגנו לעצמכן טוב!

ליל חלומות מתוקים...

כרונית.