בוקר טוב!!!

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • בוקר טוב!!!
    קרן אור
    13/09/2007

    מה שלומכן???
    אני בסדר,נרדמתי אתמול בשעה 2 לפנות בוקר,המחשבות הציפו אותי,כמו שלא קרה כבר הרבה זמן.
    הבחילות עברו בסוף,אבל עד שנרדמתי הבן שלי קם עם התקף אסמטי...כך שבקושי גררתי את עצמי מהמיטה הבוקר...ועוד מעט אנחנו נוסעים לאכול על האש אצל הוריי(האמת שכבר מתחיל להימאס לי מהבשר,משבוע שעבר עם כל האירוח די יצא לי מהאף).
    גם אני התחלתי את החג קצת בבכי,במתיחות ביני לבין בעלי אבל אתמול אחרי שחזרנו הילדים נרדמו ואנחנו התחלנו את השנה ברגל ימין...אני קצת רגישה בתקופה האחרונה,כנראה מעומס היתר שיש עליי.אני נהית ריגשי ובעלי לפעמים לא מבין אותי.לא נורא,יש לי את כל הסופשבוע להירגע ולנוח אני מקווה שזה יעזור.
    ואני דווקא לבשתי לבן!!!אתן מכירוץת את ההרגשה שלפעמים בפנים מרגישים על הפנים,ודווקא אז קמים מתאפרים ומתלבשים יפה???בדר"כ בתקופות שאני קצת בסערת רגשות אני ניראת הכי טוב!הפרדוקס של קרן אור.
    טוב יקרות אני הולכת קצת להתחיל לנקות את הבית לפני הצהריים,אהיה כאן אחריי ...
    שיהיה בוקר רגוע,
    קרן אור

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    בוקר טוב!!!

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • שלום מקסימה!

    אני
    13/09/2007


    מה שלומך? אני מקווה שהבחילות חלפו ושאת מרגישה יותר טוב, כמו גם בנך. מה שלומו? מקווה שהוטב לו. בזוגיות תמיד ייתכנו מתיחויות מדי פעם, זה טבעי. עברה עלייך תקופה קשה לאחרונה ואת צריכה את מרחב המחיה שלך וזקוקה לקצת שקט כדי לעשות סדר במחשבות. לכן תשתדלי לנצל את חופשת החג כדי לנוח כמה שאפשר ולעשות דברים שגורמים לך טוב.

    אני חושבת שהשיחה עם הפסיכולוגית שלך הציפה בך זכרונות שהעלו בך מחשבות חדשות-ישנות. גם זה טבעי כי כשאנחנו נזכרים במשהו שמקושר לכאב אישי שלנו, מיד מציפות אותנו מחשבות שאוחסנו בתאי הזכרון שלנו ושמודחקות ביום-יום. את לא צריכה לחשוש מזה. את יכולה לחבוק את זה ולהסתכל אחורנית בהשלמה לעבר העבר שלך, כי הוא חלק ממך וילווה אותך כל חייך. זה הכאב שאת נושאת ותמשיכי לשאת על כתפייך כל חייך, כאשר ההווה שלך היום הוא אחר לגמרי.

    וכן, אני מכירה את המצב הזה שמתאמצים להיראות טוב גם כשמרגישים חרא. לכאורה זה פרדוקס, אבל כשחושבים על זה לעומק זה די מובן. כשאני מרגישה ממש רע וצריכה להופיע באיזשהו מקום, קורה אחד משניים: או שלא אכפת לי, אני שמה ז** ומגיעה איך שאני, כלומר - לא מוזנחת או משהו, אבל כרגיל, או שאני מתלבשת ומתאפרת טיפ-טופ מבלי להבין כ"כ למה. לדעתי זה קשור בצורך התמידי שלי לפחות להציג חזות בוטחת וחזקה וחס וחלילה לא להראות שעובר עלי משהו. סיבה נוספת שחשבתי עליה - כשאת נראית יותר טוב, אוטומטית את מרגישה יותר טוב, כך שאולי בתת-מודע ההליך הזה גורם לנו לעשות את זה.

    יקרה, שיהיה לך המשך חג שמח וזמן איכות נפלא עם המשפחה!

    באהבה,

    כרונית.



    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • שלום יקרות!

    קרן אור
    13/09/2007

    היום תיקתקתי עבודה(ניקיונות,כביסות,אפילו אפיתי עוגת דבש על הבוקר),וההרגשה מאתמול הרבה הרבה יותר טובה.רק שהבן שלי עדיין עם התקף,הסטורציה שלו נמוכה,ושכנעתי מישהו בבי"מ שיתן לי בריקלין,אז הוא עכשיו אחרי 3 מנות של אנהלציה,מסכן תשוש עם דופק מהיר,אבל למזלי הוא עדיין לא במצוקה נשימתית.מקווה שלא אבלה את הערב במוקד...
    כרונית את צודקת,הכאב ילווה אותי כל החיים,הוא חלק ממי שאני,אבל בימים שלא הכל מסתדר לנו הוא עולה...ברור לי שאני לא אפול למלתעות שלו,עברתי כבר את השלב הזה,כי כמו שאת תמיד אומרת צריך להיות עם היד על הדופק,ולזהות את המוקשים עוד לפני הפיצוץ..
    פשוט נראה לי שלא כ"כ אהבתי את עצמי אתמול,הוויכוח עם בעלי,המצגת למנכל"ית שלא סיפקה כ"כ,ואתמול הגעתי למסקנה שאני חוזרת להתעמל.אחרי החג נראה לי שאתקשר לסטודיו C _פעם הייתי מדריכה שם עוד לפני ההריונות) אני לא רוצה לרדת במשקל,רק למצק את עצמי.פעילות אניאירובית,זה גם יתן לי שקט פעמיים בשבוע,ואני גם ארגיש שאני עושה משהו בשביל עצמי.אחריי הלידות הגוף שלי השתנה,והוא רפוס,ולאחרונה זה מפריע לי.אז אני פשוט אפתור את זה בדרך בריאה...
    בלונדי-אני שמחה שגם את התגברת על הדחף להקיא,מותר גם לנו להנות שתחילת השנה,ולי יש אמונה מגוחכת שאיך שמתחילים את היום הראשון של השנה כך היא תהיה...
    שלי-מקווה שלא התעייפת עם כל ההכנות והניקיונות ושנהנית.
    כרונית-אני שמחה שהלכת בסוף.אולי לא היה קל,אבל לפעמים להיות בערב חג לבד,עושה עוד יותר רע.
    וכל השאר-מקווה שאתן אינן כי אתן מבלות,ולא מסיבות אחרות...

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום