נטע?????

מאמי. הרגע הגעתי הביתה ואני כבר אבוא לכתוב לך....אוקי????

:-*
יפית.
אגב יש לך מסנגר?

אופס שכחתי שהוא נימחק לי..שהטכנאי מחשבים פירמט לי את המחשב...אז לא משנה..
בכול מקרה ממתינה לך פה..
יכול ליהיות שזה מה שנחמד בעצם..ההתכתבות הוירטואלית בפורום...
להיפתח ככה לאנשים ממרחק..לא ככה יקרה??

הי מאמי!!!
מה מצב?
אך עבר עלייך היום?
היום היתי במסיבה עם חברים וחברות שלי עשינו מנגל! ואו, אני לא מאמינה שיצאתי איתם ואני עוד יותר לא מאמינה שניפנפתי והשתגעתי ממש כמו שאני באמת!!!
היה אחלה יום! באמת יום סבבי היה לי ממש כייייייייייייייף לראות את כל הח'ברה.
כבר תקופה ארוכה שלא בילתי עם חברים בכזו ספונטניות וקלילות... הרגשתי שעשיתי את תפקידי בלי להרגיש שאני שונה..מתי שכולם טחנו תהמבורגר שלהם אני בינתיים עשיתי "נפנף"....
אחכ אכלתי סלט, היה טעים:-)
רק לא ממזמן הגעתי ואז התיישבתי לספר להורי חוויות... ועכשיו הגיע הזמן לספר לכם.
מבטיחה לך שלא גמרתי לקרוא מה שכתבת אז אני קוראת רגע ועונה...חחחח

אז הנה אני!!!
אהבתי איך שאת כותבת ומסבירה, חמודה!!!!
אני מסכימה איתך בכל מילה...ואני מקווה שתפנימי ותאמיני בעצמך שאת מסוגלת להתמודד עם הכל ולהתגבר, את חייבת אם לא למענך אז למעני:-)
נכון שיש לי משפחה מדהימה כל הזמן אומרים לי את זה ואני יודעת להעריך את זה לפחות ...
לגבי הגוף שלי -את האמת שאני מנסה להתעלם כל הזמן מהמחשבות הטרדניות והאובססיביות האלה, זה רק מעצבן אותי כשמדברים על אנוריקסיה אוכל וגוף אני מרגישה כאילו שאני נשרטת כשאומרים לי שאני רזה יאנו "מחוטבת" ואפילו יש כאלה שמעיזים לרדת עלי ולקרוא לי אנוריקסית וזה שורף אותי. זה לא כייף לי!!! מבטיחה לך שפעם היתי זורחת מאושר כשאמרו לי שאני רזה "ויפה"....והיו מתים על הגוף שלי! היום אני רק בוכה עליו...חוץ מזה אנשים רואים מה שקורה מבחוץ הם לא יודעים שמבפנים ( בתוך הגוף) הגוף הרוס!
חוץ מזה יש לי פחד כזה כשסתם ידידים מדברים איתי על זה כי אני מפחדת פתאום שיעמדו לי עם כפית בפה...או שהם יכפו עלי לאכול...סתם מחשבות מטופשות אבל מטרידות!!!
עברתי כמה שינויים לטובה לאחרונה וזה בזכות גל, אני מאפשרת לעצמי יותר. גל מאד עזר לי בכל התהליך הלא קל הזה...ואני הרגשתי היום שאני ממש מחלימה!!!
לגבי הגובה שלי- עקשנית שכמותך, שובבה!!! אני מכבדת את מלכת הפורום אם את ככ מ ת ע ק ש ת לדעת מה המשקל שלי ומה הוא היה אז אשלח לך באיימל אבל תזכרי, שזה לטובתך וחבל לנו להתרכז להתעסק בדברים התפלים האלו...הגובה שלי 153, עכשיו תשני טוב בלילה!
ואם תראי מישהי 153 תדעי שזה אני:-) סבבה?
האם ראית בטלביזיה בתוכנית "עובדה" שידור על אנוריקסיות???
אמ....שאלת עוד משו? אני לא זוכרת...
יפית,עשית צבא מאמי?
אם כן, איך היה? ואם לא, איך הרגשת עם זה?
לא יודעת אם קראת אבל אני לא התגייסתי השנה, היה לי קשה בהתחלה אבל עכשיו נרגעתי!
אוטוטוטטוווו כולם חוזרים לשיגרה ורק לי לא יהיה שיגרה:-( מה איתך? יש לך שיגרה בחיים???
הבנתי שקשה לך בעבודה,איך אפשר לעבוד יום כן יום לא?
אוהבת
נטע

חח מצחיקולה לא הבנת תנקודה בכלל!
הרי שברור שהכי לא נכון לכולנו לדבר על פרטים שכאלה(גובה,משקל)רק סיקרן אותי העיניין שאמרת שאת נמוכה!!והרי שאני ממש נמוכה!!חח אז רציתי להאמין שקיימות עוד קטנטנות..לגבי המשקל שהייתי ועכשיו..זה כבר רק לשיקולך חמודה...אני יכולה להגיד לך על עצמי שאני 1.55...ולגבי המשקל שהיה אז וכיום אם תירצי אשתף ואם לא אז לא..(:...בכל אופן..אני עובדת יום כן יום לא..כלומר מישמרות..משהו כמו 3 עד 4 פעמים בשבוע כי אין לי כמו שאמרתי לך יכולת ריכוזית כזו גבוה!!המוח לא מאפשר לי ריכוז עקב כל המחשבות הטורדניות והכפיתיות הללו!=\
צבא...כן עשיתי...זו תקופה ממש גרועה בשבילי...ההקאות שמה גברו...המצב שלי אז היה כה קשה-(בזמנו הייתי פעמיים בבית חולים)ואכשהו תמיד שהתעלפתי זה היה למזלי מחוצ לבסיס..ואז בבית החולים יכולתי לתרצ דברים כאלו או אחרים כי הרי פחדתי שיוציאו אותי מהצבא...בסוף השירות שלי...המצב היה ממש לא קל..המשקל שלי ממש צנח..והמפקדים שלי הבחינו..אז פתחתי את הקלפים כי ממילא הייתי כמעט לפני סיום....שמחה שנהנת במנגל..ושלהבא ספרי שאכלת המבורגל אה?!=]]]
נשיקות-יפית.

ממצב?
איך עבר עלייך הלילה? ישנת טוב אני רואה...אה?אני מקווה שאכן כך,
רציתי לשאולי אותכן לגבי התוכנית בטלביזיה בעובדה...ראיתן את התוכנית על האנוריקסיות?
אני הבנתי מצוצין לגבי ה...משקל וגובה, מותר לצחוק לפעמים, לא???
אז שתינו נמוכות ואני תוהה אם זה טוב שזה לא בשליטה שלנו...
מצד אחד חבל שאין לנו שליטה על הגובה ומצד שני -זה חוסך לנו עוד טרדות וחרדות....אה? מה דעתך?
הצטערתי לשמוע שהיה לך תקופה קשה בצבא, אני מאד מבינה אותך!!! זה ממש מנחם אותי ומרגיע אותי שאכן אני לא מועמדת ראויה לשרת כחיילת בצה"ל אלא אם כן חיילת בחיי היומיום להלחם עם הגוף והנפש...
לגבי העבודה, שמחה שיש לך משהו קליל כזה שאת יכולה לשחק "זיגזג"....
אני מאד רוצה ללמוד משו. כולם אומרים שאני קטנה בשביל זה וגם לא נראה לי שיש לי את הכוח לזה, רק הרגע יצאתי מהבצפר...מבינה?
יש לך רעיון בשבילי?
אוהבת

אממ לגביי עיניין הלימודים..וזה שרק כרגע יצאת מבצפר..יש בזה משהו אבל זה לא העיניין..
לדעתי את קודם צריכה להרגיש שסוף סוף את שלמה ואוהבת את עצמך..ושהאנורקסיה כבר לא חלק מימך..
ואז שתדעי אחרי המון זמן באמת מיזו נטע..אז לדעתי תכירי את נטע האמיתית..תדעי מה היא אהובבת ומה היא רוצה לעשות וללמוד...מבינה???
זו דעתי בכל מקרה...
מה חוץ??איך בכללי הימים??איך את??
יפית